מקור השם כינרת

מקור הנתונים: ספר הכינרת- פרופ' משה גופן, יצחקי גל

דעה מקובלת היא כי מקור השם "כינרת" נובע מן הדמיון של צורת הכינרת במפה לכינור. דעה זו בטעות יסודה שכן השם כינרת הוא שם עתיק מאד, הוא נמצא כתוב בשרידים ארכיאולוגיים מלפני 3500 שנה. בימים ההם לא היו מפות של הכינרת, וכלי הנגינה שכונה כינור נראה שונה לחלוטין מאשר היום. נכון שיופיה של הכינרת תואר בדרכים שונות וביניהן ע"י קול הכינור, ועוד נחזור לכך.

אנו יודעים כי מקור השם כינרת הוא בשמה של העיר הקדומה "כינרת" שעמדה על תילה בצפון מערב הכינרת במקום שנקרא היום תל כנרות ובעבר תל עוריימה (בסמוך לאתר ספיר).
השם "כינרת", או בצורת הרבים שלו "כנרות" מוזכר בתנ"ך שבע פעמים, פעם אחת כשם העיר, ארבע פעמים כשם הים (צרוף המילים "ים כינרת") ופעמיים מופיעה המילה "כנרות" כמונח המציין את שם האזור שסביב הכינרת.

המילה אגם איננה מופיעה בתנ"ך ובתלמוד כלל – היא חידוש מאוחר (בארצנו אין עוד אגמים טבעיים) הכינרת כונתה בשם kinneret-name"ים" או" ימה".

חכמי התלמוד נזדקקו לדיון בשם כינרת כחלק מהדיון במסכת מגילה בשאלה, האם טבריה היתה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, ואז אומר אחד החכמים: " כינרת זו גנוסר" כלומר העיר העתיקה (בזמנם) כינרת ישבה במקום שגנוסר בתקופת התלמוד, "ולמה נקרא שמה כינרת? משום "דמתיקי פריהא ככינרא", כלומר – שמתוקים פירותיה כפרות עץ הכינר – הוא השיזף. באחד הנוסחים כתוב "ומתוקים פרותיה כקול הכינור" [תרגום מארמית], וכך חזרנו אל הכינור.

ציון שם העיר "כינרת" נזכר ברשימת ערי המבצר של שבט נפתלי: "וערי מבצר הצדים צר חמת רקת וכינרת" (יהושע י"ט 25). את המלה "הצדים" מפרשים כצידונים, כלומר היו אלה ערי הצידונים – הפיניקים.
תחום שלטונה של העיר מוזכר בתנ"ך פעמיים. לדוגמא כאשר יבין מלך חצור מזעיק אליו את מלכי כנען הוא קורא גם למלכים ש"בערבה נגב כנרות" (יהושע י"א 2) והכוונה למלכים שמדרום לכינרת.
העיר כינרת נזכרת גם במקורות מצריים קדומים: בשנת 1468 לפני הספירה כבש פרעה תחותימס השלישי את ארץ ישראל והוא הנציח את מסעו זה בכתיבת שמות הערים שכבש לפי הסדר, על קירות המקדש הענק בלוקסור שבמצרים.ברשימה זו מופיעה גם העיר כינרת, בכתב מצרי קדום, כמובן.
(רשימה זו היא אחד המסמכים שהוו בסיס לחקר הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל הקדומה)

האתר המזוהה עם העיר כינרת נחפר חפירה ארכיאולוגית בשנות ה- 30 וה- 80 של המאה ה- 20 ונמצאו בו שרידים המחזקים את זיהויו עם העיר כינרת. שרידי העיר מעידים על יישוב במקום מהתקופה הכנענית הקדומה ועד התקופה הפרסית, בין שאר הממצאים נתגלה בו שבר של מצבה כתובה בכתב החרטומים המצרי שבו מתפאר אחד הפרעונים (שמו אינו מופיע) בניצחון על תושבי האזור.