רקע:
- כידוע, איגוד ערים כנרת הינו תאגיד סטטוטורי אשר הוקם בשנת 2008 מכוח חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, תשס"ח-2008 (להלן: "החוק") במטרה להסדיר את הטיפול בחופי הכנרת בראייה כוללת ואחידה, בהתחשב בהיבטים הייחודיים של הכנרת, ולהגביר את האכיפה של החיקוקים אשר נועדו למנוע ולצמצם את הפגיעה בכנרת.
- החוק הטיל על האיגוד שורה של תפקידים הקשורים בטיפול בחופי הכנרת הציבוריים בסובב כנרת וקבע כי האיגוד יפעל בתחום המוגדר בחוק כ-"תחום האיגוד", בין היתר, להקמה, ניהול, החזקה, הפעלה, פיתוח וטיפוח החופים; פיתוח, תפעול ותחזוקה של תשתיות; מילוי תפקידיה של רשות מקומית לפי חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד-1964; יצירת דרך גישה לציבור לחופים ולשטחים ציבוריים הגובלים בהם, ונקיטה בפעולות להסרת מכשולים מלאכותיים כגון גדרות או מכשולים אחרים, החוסמים שלא כדין את המעבר החופשי לשטחים וכן ביצוע תפקידים נוספים המנויים בחוק.
אכיפה ופיקוח:
- ולגופו של עניין, האיגוד מחזיק כדין ואחראי לניהולם של כ-16 חופים ציבוריים בסובב כנרת; מלבד התפקידים המנויים לעיל, הטיל החוק על האיגוד תפקיד חשוב וחיוני נוסף – אכיפה ופיקוח על 24 חיקוקים המנויים בתוספת השנייה לחוק, ובהם: חוק שמירת הסביבה החופית, תשס"ד- 2004; תקנות הנמלים (בטיחות השיט) תשמ"ג -1982; חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, תשנ"ז-1997; חוק שמירת הניקיון התשמ"ד- 1984 חוק התכנון והבניה- פרק י'; חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981 ; חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, למעט לעניין כבאות.; חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד-1964. פעולות הפיקוח והאכיפה של האיגוד משתרעות על כל השטח שבין הכבישים הסובבים את הכנרת (כבישים 87, 90 ו-92) ועד לתחום של 300 מטרים אל תוך הים. האיגוד מבצע את תפקידיו בתחום הפיקוח והאכיפה באמצעות יחידת פיקוח שהוקמה במיוחד באיגוד, בראשה עומד מר חגי לוין (להלן: "יחידת הפיקוח והאכיפה"). פקחי האיגוד מוסמכים לחקור, לתפוס חפצים, לעכב חשודים וכן להטיל קנסות בהתאם להוראות החיקוקים השונים. במקרים המתאימים מוגשים כתבי אישום כנגד עבריינים על ידי כתובע הפלילי שהוסמך על ידי היועץ המשפטי לממשלה לייצג את האיגוד בהליכים פליליים.
מדיניות הגשת כתבי אישום:
- באופן כללי, במרבית העבירות השיגרתיות מסוג חניה, ניקיון חופים, איסור נהיגה בחוף הים וכיוצ"ב, הגשת כתב אישום היא תוצאה של בקשתו של העבריין להישפט על עבירה אשר קיבל בגינה דו"ח קנס מנהלי, מדובר בזכות המוקנית לעבריין, ולפיכך מוגש כתב אישום . כמו כן, גם בעבירות מסוג שייט, באם מדובר בעבירה קלה בלבד שאין בה חשש לסיכון חיים, אזי בדר"כ יינתן דוח קנס מנהלי בלבד, כאשר הגשת כתב אישום במקרה זה, גם היא תהיה תוצאה של בקשת העבריין להישפט כפי שפורט לעיל.
מאידך, בעבירות שייט חמורות, בהן יש משום סיכון לחיי אדם, לגופו או לרכושו, לדוג' שייט בחוף רחצה מוכרז או במהירות אסורה וכיוצ"ב- ובניגוד לתקנות בטיחות שייט, אזי ברירת המחדל היא דווקא הגשת כתב אישום ולא מתן קנס. בדומה לעבירות שייט, גם בעבירות תכנון ובניה, עבירות שמירת על הסביבה החופית ועבירות על חוק רישוי עסקים (כאשר מדובר בעבירות מהותיות) ברירת המחדל תהיה כאמור- הגשת כתב אישום.
- בנוסף לאמור לעיל, משלים האיגוד בקרוב חקיקת חוק עזר חדש בנוסף לרשימת חוקי העזר של האיגוד, והוא חוק עזר, למניעת רעש בחופים. מדובר בחוק עזר חשוב ביותר, שכן התברר לצערינו בעבר כי רעשים בלתי שיגרתיים בחופים, שמקורם בדר"כ במתקני מוזיקה, מגברים, רמקולים וכיוצ"ב, המוכנסים ע"י נופשים לחופי הכנרת, יוצרים מצב שבו הודעות הכריזה של המצילים לא נשמעות- דבר שכבר הביא לסיכון חיי אדם. לפיכך, גם ביחס לחוק עזר זה, לכשתושלם חקיקתו, המדיניות תהיה לאכוף אותם במקרים המתאימים, באמצעות העמדה לדין, ולא להסתפק בדו"ח קנס מנהלי.
- מבלי לגרוע מהאמור לעיל, כמובן שנסיבות ביצוע העבירה, חומרתה, השלכות הרוחב שעלולות להיות לה על מקרים דומים או לצורך מניעת התרחבות של תופעה בלתי רצויה בחופים, אזי, נשקל הצורך בהעמדה לדין והגשת כתב אישום כברירת מחדל, לפי כל מקרה ומקרה ונסיבותיו.