לחוף זה, חוף צמח, ניתנה הכרת הדגל הכחול – תו סביבתי, המוענק לרשויות המקומיות העושות מאמץ מיוחד לנהל את החופים אשר בתחומן ואת סביבת החופים, מתוך יחס של כבוד לערכי הטבע. כדי לקבל תו זה נדרשות הרשויות, יחד עם מפעילי החופים, לפקח ולהקפיד על איכות המים, על הבטיחות ועל תחזוקת המתקנים השונים, וכן לפעול להקניית מידע וערכי סביבה למבקרים בחוף.
התו הכחול תקף למשך עונה, והרשויות נדרשות לשוב ולהשקיע מאמצים כדי לעמוד באמות המידה המחמירות של התו, המשתנות על פי צרכי הזמן, ומציבות לא אחת אתגרים סביבתיים חדשים. המאמץ שעושה הרשות המקומית מבטיח שהמבקרים בחוף ייהנו מסביבה נקייה ובטוחה באתרי הרחצה הנבחרים, וכי הרשות תתמיד לאורך זמן במגמת הפיתוח.
מבקרים יקרים! אנא התייחסו בכבוד לחוף וסַייעו להצלחת התוכנית. אנא השתמשו בפחי האשפה ובפחי המיחזור הפזורים בחוף. העדיפו להגיע לחוף בתחבורה ציבורית, בהליכה או ברכיבה על אופניים, וצייתו לקוד ההתנהגות של החוף. כמו כן, הַעדיפו יעדי חופשה ומלונות המכבדים את סביבתם.
תו הדגל הכחול מוענק מטעם ארגון הסביבה העולמי- (FEE) – Foundation For Enviromental Education.. בישראל עמותת EcoOcean היא המייצגת הבלעדית של הארגון, והיא הבוחנת את אתרי הדגל הכחול במהלך עונת הרחצה.
חוף צמח – הדרומי בחופי הכינרת, גובל ממערב בשטח מבנה המועצה האזורית עמק הירדן וממזרח באמפיתאטרון צמח ובבית גבריאל.
מי ומה בחוף?
• רַחבה מרכזית, ובשוליה מתנשאים עצי פיקוס, צאלון ודקלי וושינגטוניה.
• רחבה נוספת, בצד מערב, מוקפת דשא, שיחי סולנום ובוגנוויליה, טוּיה, שיח אברהם וברוש צריפי. עצי תמר ואקליפטוס מצִלּים על ספסלי הישיבה.
• מרפסת תצפית, במערב, ולידה גוש צמחי עב-קנה בני המקום, ועצי וושינגטוניה וזית.
• ארגז חול שהובא לכאן מחופים רחוקים.
• הדרך המערבית, המקבילה לקו החוף, חוסה בצל שדרת עצי פיקוס ענֵפים.
בין המדרכות, הרחבות וצמחי הנוי, צומחים להם עשבי הבר.
נפגוש פה צמחי חוף אופייניים: אשל, ליפיה זוחלת, פלגית, ארכובית מחודדת וגומא, לצד צמחים מעדיפי לחות כשיח אברהם, בלוטנית אפריקנית ומלוח, וגם צמחים שמקורם בסביבה, שנבטו והתבססו כאן וישרדו כל עוד החוף לא יוצף: סולנום זיתני, גדילן, קייצת מסולסלת, ירבוז, קוטב, דיבשה, חלמית,
אספסת, ויטניה משכרת, ארכובית, חלבלוב, יבלית, דורת ארם-צובא ודגניים נוספים. נבטי דקלי הוושינגטוניה וזרעיהם הכדוריים והשחומים מנקדים את השטח. בעצים חיות ציפורי שיר אופייניות לגינות. צוצלות ומַיינות מקננות בצמרות הוושינגטוניות ומגינות בצווחות על שלהן.
החי והצומח על קו המים המשתנה
המדרכה המרכזית במתחם מובילה אל חוף טבעי מכוסה בחלוקי אבן. בין החלוקים פזורות קונכיות ריקות, המעידות על חלזונות שחיו כאן – שחריר, סהרונית וטיארה; וכן חלזונות כגון צדפות ומגדליות, שנסחפו לכאן ממעמקי הים או מחופים סמוכים שתשתיתם טינית. בתוך המים אפשר לראות את החלזונות חיים על האבנים, וכן אצות הצובעות את פני האבן בירוק וסרטני שטצד זעירים המוצאים מסתור מתחת לאבנים.
משני צדי הקטע הטבעי בנויים קירות תמך מאבנים גדולות (בולדרים),
המתנשאים לגובה המפלס העליון של הכינרת. על הקירות נראים קווים כהים שהותירו המים בתקופות השונות.
מתוך המים מבצבצים שרידי עצי אשל. אלה צמחו ביבשה בשנים שבהן מפלס המים היה נמוך, כאשר הכינרת התכווצה והחוף התרחב. אחרי כמה חורפים גשומים הכינרת התמלאה והמים הציפו את החופים והמיתו את הצמחייה. שרדו רק האשלים הגבוהים. חלקם צפוי להתאושש וללבלב אם מפלס המים יֵרד והם יֵחשפו לסביבה יבשתית. בתוך המים משמשים האשלים אתרי רבייה לדגים ולסרטנים, ומקום מסתור לדגיגים ולבעלי חיים זעירים. עופות המים מנצלים את ענפי האשל שמעל פני המים לנחיתה, למנוחה, למארב לטרף ולקינון. בין העופות הפוקדים את המקום בולטים הקורמורן, השחפית והפרפור, ואנפות שונות כגון לבנית גדולה ואנפה אפורה.
