מצפור סוסיתא

בשעות אחר הצהריים של עונת החורף, כשהשמש שוקעת מעבר להרי הגליל והטמפרטורה בגולן יורדת – זה הזמן להתעטף במעיל ולצאת אל מצפור סוסיתא בטיילת מצוקי האון.

מהספסל שבין עמודי האבן תוכלו לצפות בשמש השוקעת, שצובעת את הכינרת בשלל גוונים של זהוב וכתום.

בינינו לבין הכינרת נוכל להבחין בהר שטוח שעליו מבנים – זהו הר סוסיתא ועליו שרידי העיר סוסיתא ומבנים שהשאיר צה"ל טרום מלחמת ששת הימים.

ראשיתה של סוסיתא באתר קטן הנמצא לרגלי ההר ובו נתגלו שרידים לפני כ־10,000 שנים, תקופה בה עבר האדם מאורח חיים של ציד ולקט, לחקלאי שחי במגורי קבע ומגדל את מזונו בעצמו.

בתקופה היוונית (332-167 לפנה"ס) קמה העיר סוסיתא, אך כיבוש האזור על ידי אלכסנדר ינאי החשמונאי, החריב את העיר.

בתקופה הרומית שוקמה העיר מחדש והייתה למרכז מנהלי של האזור. היו בה מקדשים, כנסיות, מערכת הובלת מים, בתי מידות ומבני בילוי.

רעש האדמה של שנת 749 שם קץ לעיר תוססת זו.

באמצע המאה ה־20 בנו הסורים מוצב צבאי על ההר שממנו שלטו על הכינרת ועל קיבוץ עין גב.

בהפוגה השנייה במלחמת העצמאות, עלתה כיתת פלמ"ח, בתגבור חברי עין גב וכבשו את סוסיתא. לאחר הכיבוש הוחזק ההר בידי סידור העבודה של קיבוץ עין גב עד שהועבר לצה"ל, שהחזיק במקום עד מלחמת ששת הימים.

מימין ומצפון לתצפית, מעבר לנחל עין גב, ניתן להבחין ביישובים: אפיק, נאות גולן, בני יהודה וגבעת  יואב.

משמאל ומדרום אפשר להבחין בכביש העובר במעבר צר, הוא המיצר.

זהו קו פרשת המים בין מזרח ומערב – במזרח זורמים המים לנחל מיצר וממנו אל הירמוך. במערב זורמים המים אל נחל עין גב וממנו אל הכינרת.

שני קרבות חשובים נערכו במקום זה – הראשון של אחאב מלך ישראל, שנלחם בבן הדד מלך ארם וניצח אותו. השני, הוא חלק מקרב הירמוך, שבו פרצו המוסלמים אל העולם הביזנטי ולאחריו התחילה בארץ ישראל התקופה המכונה התקופה המוסלמית.

איך מגיעים?

מי שטיפס את העליות מחמת גדר ומגיע מדרום, עובר את כפר חרוב ובסוף הירידה יראה מצד שמאל פתח בגדר הבטיחות ואת המצפור בסמוך.

חונים בזהירות, והולכים על טיילת האופניים כ־50 מטר עד לתצפית.

אפשרות טובה יותרהיא להמשיך קצת צפונה עד החניה של אמפי גולן, לחנות במגרש העפר ולצעוד על הטיילת כ־800 מטר לכיוון דרום, וכך להרוויח גם טיול קליל וגם תצפית יפה.

כתב: גיל מועלם