התקופות הפרהיסטוריות
שפע המים והמזון שמציעה הכינרת ומיקומה בציר הנדידה מאפריקה לאסיה הביאו לכאן את האדם כבר בראשית התקופה הפליאוליתית. בעובֵּידיה, ליד בית זרע, התגלו עדויות להתיישבות אדם מלפני כ 1.5 מיליון שנה, כנראה של אדם מהמין הומו ארקטוס.
תל בת ירח, צילום: יעקב שקולניק
באתר אוהלו II, ליד בית ירח, התגלה מחנה של ציידים-לקטים ודייגים, מלפני 23,000 שנה. במקום התגלו, בין השאר, שרידי סוכות שנבנו מצמחים, זרעים ופירות שנאספו בידי תושבי המקום. ליד קיבוץ עין גב התגלה אתר מלפני 18,000 שנה ובו שרידי בקתה וקבורת אדם וגם אתר מאוחר יותר בן כ-12,000 שנה ובו שרידים של מבני אבן. זוהי התקופה שבה האדם החל לעבור מליקוט מזון וציד לייצור מזון. בשער הגולן התגלה כפר חקלאי מהאלף ה-6 לפנה"ס, שהיה מרכז פולחן ואמנות מהחשובים במזרח הקדום. ממצאים מרתקים מהאתר ובהם צלמיות וכלי חרס מוצגים במוזיאון התרבות הירמוכית שנמצא בקיבוץ.
התיישבות בעמק הירדן, צילום: דינאל וקנין
בתקופת הברונזה הקדומה (אלף שלישי לפנה"ס) נוסדה העיר בית ירח, שהייתה בשעה מהערים הגדולות בארץ ישראל. בית ירח מייצגת את החברות העירוניות הראשונות בתולדות האדם. בעיר התגלו חומות אדירות, אסמי ענק לאחסון חיטה וכלי קרמיקה מיוחדים, שנקראים כלי בית ירח. עיר כנענית גדולה נוספת התגלתה בתל כנרות, הלא היא כנרת המקראית.
תקופת המקרא
על פי המקרא, אזור הכינרת נפל בחלקו של שבט נפתלי. רקת שמצפון לטבריה ותל קדש ליד פורייה הן שתיים מערי השבט. בשנים 1800-800 לפנה"ס, הייתה כנרת העיר הראשית באזור ועל שמה נקרא האגם. כנרת פרחה בתקופה הכנענית, אולי משום שמילאה תפקיד חשוב בסחר נחושת וברונזה. במאה ה-8 לפנה"ס מתפתחות במזרח הכינרת, בתל בית צידה, תל הדר ועין גב, הערים של ממלכת גשור. יש המזהים בבית צידה את העיר המקראית "צר". דוד המלך נשא לאישה את מעכה, בתו של תלמי מלך גשור ואבשלום היה בנם.
העת העתיקה
בתקופה הרומית ידע אזור הכינרת תהפוכות. לערים הגדולות שהתקיימו קודם – כורזים, סוסיתא וגדר, נוספו ערים ויישובים חדשים. הורדוס אנטיפס, בנו של המלך הורדוס, שליט הגליל ועבר הירדן, בנה בשנת 20 עיר חדשה לגמרי – טבריה. לאחר חורבן ירושלים וכשלון מרד בר כוכבא, הפכה טבריה לבירה הרוחנית של העם היהודי בארץ ישראל. בטבריה ישבה הסנהדרין בתקופה מסוימת, כאן נקבע הניקוד העברי והתחבר התלמוד הירושלמי.
אחיו של אנטיפס, הורדוס פיליפוס, שליט הבשן והגולן, בנה גם הוא בצפון הכינרת עיר חדשה בשם יוליאס. בעבר סברו שיוליאס שכנה בתל בית צידה, אך חפירות חדשות ליד גשר אריק גילו שרידי עיר רומית ליד גשר אריק וייתכן שיוליאס שכנה שם.
בימי המשנה והתלמוד שגשגו יישובים יהודיים נוספים שהותירו אחריהם בתי כנסת מפוארים כגון אלה שבחמת טבריה ובארבל.
במאה ה-7 כבשו המוסלמים את הארץ. בימי שלטון בת אומיה שגשג הגליל. השרידים בטבריה ובחורבת מינים מעידים על ימים אלה, שזוהרם עומעם לאחר רעש האדמה הגדול שפגע קשות בגליל, כנראה בשנת 749 (רעש שביעית). מטבריה יצא בשנת 1187 צבאו של צלאח א-דין והשמיד את הצבא הצלבני בקרב קרני חטין.
העת החדשה
במאה ה-16 חכרה הגבירה דונה גרציה את טבריה והחלה ליישב במקום יהודים, אך הניסיון להקים כאן מרכז יהודי לא צלח, אלא במאה -18, בימי שלטונו של דאהר אל-עומר, שליט הגליל.
בראשית הציונות היה אזור הכינרת ערש ההתיישבות השיתופית. חוות כינרת הייתה החווה החקלאית הראשונה. כאן נולד רעיון הקיבוץ ומהחווה יצאו האנשים שהקימו בשנת 1910 את דגניה, אם הקבוצות והקיבוצים. בחצר כינרת נולד הרעיון של מושב העובדים הראשון, נהלל, ומכאן יצאו מייסדי עין חרוד – הקיבוץ הגדול הראשון.
חצר כינרת, צילום:דניאל וקנין