שחזור ביצה בעמק החולה 400 דונם

שטח של כ-400 דונם, בצפון-מערב שמורת החולה, הוצף לאחרונה (בכוונת מכוון), ויצר בית גידול חדש לחי ולצומח. בנוסף לתרומה ההיסטורית והאקולוגית של הפרויקט, הוא יתרום גם לענף התיירות באזור

מאת רן מולכו

שמורת החולה, שהוקמה בחלקו הצפון-מערבי של אגם החולה, על שטחו של האגם ההיסטורי שיובש, הייתה חסרה עד היום חלק מבתי הגידול העשירים ומהחי והצומח שהיו באגם שגווע. כדי להחיותם, הוחלט להציף מחדש שטח של כ-400 דונם (להלן שטח ה-400), בפינה הצפון-מערבית של השמורה, באזור מניפת הסחף המקורית של נחל עינן. שטח ה-400, מוגבה ויובשני יחסית בהשוואה לשטחים האחרים של השמורה, למעט ערוצים קטנים השומרים בו על לחות במשך רוב חודשי הקיץ.

התכנית להציף את השטח הזה מחדש, היא פרי שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים (רט"ג), ורשות ניקוז ונחלים כינרת, ונכתבה בהתייעצות ובהנחיית הצוות האקולוגי של מחוז צפון ברט"ג, ובניצוח מנהל תחום סביבה ברט"ג, ניסים קשת.

המטרה היא, כאמור, לשקם ולשחזר בית גידול לח בחלק המדובר של השמורה, שיהפוך לגוף מים רדוד המקיים סביבו מערכת אקולוגית ענפה של צמחי גדות ובוץ, אוכלוסיות של חסרי חוליות, ועופות דוגרי קרקע. בנוסף, הוחלט להסדיר ולשדרג את מערך התיירות בשטח, שעד היום היה סגור למטיילים, כך שימוצה הפוטנציאל הטמון בעושר החזותי והחווייתי שלו.

השטח המשוחזר, שיכלול בעתיד גם שבילי טיול ומצפור היקפיים, יוגדר כחלק משמורת החולה. הוא יהיה מחובר בקשרים יבשתיים לשאר חלקי השמורה, אך יהווה יחידה עצמאית מבחינת משטר המים.

העבודה בשטח שהוצף, נעשתה, כאמור, גם בחשיבה תיירותית, לאור היזמות והפיתוח המתעוררים בעמק החולה, וכעוגן תומך לסביבת הגליל העליון המשופע בחדרי אירוח ובמטיילים. האטרקציות שלפרויקט יהיה להציע, ישלימו את חוויית השהיה בצפון בכלל, ובעמק החולה בפרט.

שטח ה-400, גובל ממערב בבריכות הדגים של חולתה ואיילת-השחר. מבחינת שמירת הטבע, מהוות הבריכות תחליף מסוים לנופי הביצה שיובשו, בעיקר לאוכלוסיית עופות המים. עם זאת, הן מהוות גם מקור למזהמים אורגניים, ולחדירה של דגים מסחריים לשמורה. מצפון גובל שטח ה-400, בשטחים חקלאיים של גד"ש.

תעלת עינן, שעוברת בגבול השמורה ממערב, נועדה לשמש קשר טבעי בין שמורת עינן ושמורת החולה. בפועל, שימשה התעלה עשרות שנים אפשרות יחידה לריקון בריכות איילת-השחר וחולתה. היום היא משמשת לסחרור מי הבריכות של איילת-השחר. שדרוג בריכות חולתה למבנה של שני מאגרים גדולים, מאפשר סחרור של עיקר כמות המים, ואל התעלה מוזרמת כמות קטנה בלבד. תהליך ניתוק התעלה משימוש הבריכות מתממש, אך הוא מורכב וממושך.

קרקע. בהתאם להיסטוריה הגיאולוגית של השטח, וכחלק ממניפת סחף ואזור ביצתי, קיימים בשטח ה-400, מספר בתי גידול בעלי סוגי קרקע שונים: קרקע אגמית – חלוקי נחל; קרקע אלוביאלית – סחף קרקע הררי; ואדמת כבול – מביצות אשר גבלו באגם החולה המקורי. אופי סוגי הקרקע והסדימנטים השונים, משמעותיים לתהליכי ספיחה והמסה של נוטריאנטים במים. קרי: משפיעים על איכות המים, על סוגי הצמחייה, ועל המערכת האקולוגית כולה בבית הגידול.

עמק החולה הוא עמק מישורי, התופס את מרבית שטחה של "אצבע הגליל". העמק הוא בקעה צרה וארוכה, המשתרעת על שטח של כ-150 קמ"ר, בעלת שיפוע מתון לכיוון דרום. התכנית בחלקת ה-400, הגדילה את שטחי הנוף המימי והביצתי של האזור. המגמה התכנונית מתייחסת לשמורת החולה, ובתוכה חלקת ה-400 כאזור שטוח ופתוח, המשתלב בתבנית הנוף הייחודית של עמק החולה, ומשמר אותו.

התפישה הנופית שגובשה יוצרת שטח הצפה בעל מורכבות מבנית גבוהה, המדמה מופע אגמי מים טבעיים בעלי קווים פתלתלים. בין נחל עינן והתעלה המערבית, קיימים, כאמור, הפרשי גבהים. שני גופי המים נושקים זה לזה, וביניהם נבנתה מעין לשון היוצרת חיץ המפריד בין שני אגני המים. בשני שטחי ההצפה נוצרו איים ומפלסי מים שונים, עד רום מרבי של 70 ס"מ מים. בנוסף, נחפרה תעלה מרכזית בכל אחד מגופי המים, ליצירת קווי זרימה משתנים במהירויות שונות.

לאורך דופן תעלת העינן, מתוכנן שביל אופניים, שבינו לבין גוף המים המערבי תפריד סוללת עפר מכוסה צמחייה. השביל יוצנע מאחורי הסוללה, במטרה לצמצם את נוכחותו הוויזואלית בסביבה, וייצור מראה טבעי. מתווה השביל תוכנן בפיתול עדין, והוא יטפס במתינות לרום של שמונה מטרים מעל הדרך הקיימת היום. השביל יפתח צוהר לנוף עמק החולה בכלל, ולשמורת החולה ולחלקת ה-400 בפרט, ויאפשר גישה לאזור שהיה סגור למבקרים עד היום. מצפור מוסווה ייבנה בתוך הסוללה. תצפית הציפורים תמשוך תיירים מכל העולם. המבקרים יוכלו לחזות מקרוב בתהליכי האקלום של הצומח והחי, וללמוד על מגוון המינים המאפיינים בית גידול לח רדוד.

פלורה (צמחייה). מבנה פני השטח המתאפיין בקרקעות מסוגים שונים, יוצר חלוקה לשני בתי גידול הנבדלים זה מזה בהרכב הצומח שבהם: בחלק המערבי אזור גבוה של אחו יבש; ובחלק המזרחי אזור נמוך ולח למחצה. בנוסף, הקרבה לתעלה המערבית ולתעלת היניקה משפיעה על לחות בתי גידול סמוכים.

האזור המערבי (הגבוה), הוא אחו יובשני המאופיין בצומח עשבוני חד-שנתי, המכיל מינים רבים של צמחי מעזבה כמו רוש עקוד וגדילן מצוי. בשטח זה יש גם כתמים של קנה מצוי, כתמים בשליטה של ינבוט השדות, וכתם בשליטה של הגה מצויה.

האזור המזרחי (הנמוך), היה בעבר פיתולי ערוץ זרימה של נחל עינן אל אגם החולה. הוא מוזן במי תהום גבוהים, ומאופיין בלחות גבוהה בקרקע. חברת הצומח נשלטת על-ידי קנה מצוי, לצד עצי פיקוס התאנה, ופיטולקה אמריקאית.

בפינה הדרום-מזרחית של השטח הלח נחפרה בריכת מים קטנה, ששטחה כדונם. הבריכה מיועדת להשקיית העדר הרועה בחלקה. מפלס המים בבריכה נקבע לפי מפלס המים בתעלת היניקה.

עד שנות ה-80 הצמחייה נוהלה באמצעות כיסוח מכני, ולאחר מכן, בשנים 2000-1985, נוהל השטח בממשק רעייה, כדי לווסת את צמחיית הקנה הנפוצה.

עד היום שטח ה-400, היה אזור ביצה עונתי, כאשר שטחי הכבול שהוצפו בחורף התנקזו והתייבשו בקיץ, וקיימו בתי גידול עונתיים עשירים במיני צומח. תכנון גוף מים קבוע, שלא מתייבש, יאפשר קיום ביוטה במים הדומה לזו של הסדוק.

אזורי מים חצי עמוקים, מים מחומצנים באזורי הזרימה, והקשר לירדן ולעינן, יאפשרו גם קיום מיני דגים: מיני ביניות שיגיעו מהתעלה המערבית, ומיני אמנונים שיוכלו לעלות במעלה נחל עינן בתקופות הקרות.

שטחי המים הרדודים, הבוץ וחישת הגומא, מהווים עבור עופות אתר אכילה (חופמאים, ברווזים, שדמיות, שקנאים), אתר לינה (עגורים, שקנאים), ואתר קינון (חופמאים, טבלנים, אנפות וקורמורן גמדי).

ומה קורה בשטח ה-400 היום? אז זהו, שעוד חזון למועד. השטח אמנם הוצף, הטבע אמנם כבר החל להשתקם, קצת לבד וקצת עם עזרה (שתילות ופיתוחים), אבל ייקח עוד זמן עד שהאתר ייפתח לקהל. עניין של חודשים ארוכים.