דלקים ושמנים

דלקים ושמנים הם, כידוע, חומרים חיוניים להנעת מערכות וליצירת אנרגיה. קשה מאוד לדמיין את קיומו של עולמנו המודרני בלעדיהם. יחד עם זאת טמון בחומרים אלה פוטנציאל רב לזיהום הסביבה ולזיהום מקורות המים, וכמו בנושאים אחרים הקשורים לשמירת איכות הסביבה גם במקרה של דלקים ושמנים מוטלת עלינו החובה לעשות בהם שימוש מושכל לתועלתנו ולרווחתנו, באופן שלא יסכן את סביבתנו אלא יאפשר לשמר סביבה נקיה ומקורות מים ראויים לשימוש גם לדורות הבאים.
דלקים ושמנים החודרים לקרקע עלולים לזהם את מי התהום. ליטר אחד של דלק עלול לזהם מיליון ליטר של מי תהום במיהול מלא. גם אם הדלק נשאר בחתך הבלתי רווי של הקרקע, הרי שהגשם עלול לשטוף ולהסיע את המרכיבים המסיסים של הדלק לכיוון החתך הרווי, או שמפלס מי תהום יעלה עד שיווצר מגע עם מרכיבי הדלק שבקרקע. זיהום קרקע ומי תהום בדלק עלול גם לפגוע בגידולים חקלאיים ובצמחיה, מלבד פסילת השימוש במקור המים המזוהם.
דליפות של דלקים ושמנים לקרקע עלולות להתרחש כתוצאה מתפעול לקוי של תחנות תדלוק, ממיכלי איחסון דלקים עיליים או תת קרקעיים, ממערכות צנרת להובלת דלקים, מתפעול לקוי של מוסכים, מהובלה של דלקים במיכליות וכדו'.
באגן היקוות הכינרת קיימת גם סכנה של זרימת דלקים עילית ישירות לאגם או אל הנחלים הזורמים אליו ולא רק דרך מי התהום.
זיהום מדלקים ושמנים באגן היקוות הכינרת עלול לגרום לפגיעה במערכת האקוואטית בנחלים, פגיעה באיזון האקולוגי בכינרת, הרעה באיכות המים, ובמקרים קיצוניים הפסקת השימוש במי הכינרת כמקור למי שתיה.

במרחב אגן ההיקוות הכינרת קיימות כ-150 תחנות תדלוק מסחריות.
תחנות התדלוק החדשות נבנות בהתאם לדרישות הסביבתיות המוגדרות בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), התשנ"ז – 1997, וע"פ דרישות המשרד להגנת הסביבה.
פרוש הדבר, בין היתר, משטחי תדלוק ופריקת דלק עשויים מבטון מצופה בחומר עמיד בפני דלקים, אטומים לחלוטין, מתוחמים באבני שפה ובתעלות ניקוז, באופן שכל התשטיפים מהמשטחים מנותבים אל מפריד דלק; גגות מבנים ומשטחים נקיים מנוקזים אל מערכת הניקוז האזורית; מפריד דלק מסוג המאושר ע"י המשרד לאיכה"ס הקולט את כל התשטיפים ומזרים קולחים מטופלים לאחר הפרדת הדלק אל מערכת הביוב ; מיכלי דלק ת"ק המותקנים במיכול משני עם אמצעי בקרה לאיתור דליפות; צנרת דלק עם דופן כפולה עם בקרת ניטור בין הדפנות; אמצעים למניעת דליפות מצנרת ומיכלים; בדיקות אטימות; גנרטור חירום ועוד.
ישנן, כמובן, גם דרישות בנושא סילוק שפכים מתחום התחנה ובנושא מתקני רחיצת מכוניות (שיקוע חול לפני חיבור לביוב ומיחזור מים).

תחנות תדלוק ישנות עוברות שידרוג, המביא אותן כמעט לרמה של תחנה חדשה כנ"ל. מיכלי הדלק הת"ק המותקנים בהן עוברים בדיקה מיוחדת לאיתור דליפות דלק, ואם הממצאים מעידים על כך שהמיכלים אטומים, ניתן להשאיר את המיכלים במקומם ולהוסיף סביבם פיאזומטרים, שיאפשרו בקרה על דליפות במידה ותהיינה.
התפעול השוטף של התחנות נמצא אף הוא בפיקוח.
ישנן מספר תחנות תדלוק שבהן אותרה קרקע מזוהמת בדלק אשר מטופלת ע"פ דרישות המשרד לאיכה"ס וכן תחנות, שבדיקת הפיאזומטרים גילתה נוכחות דלק בקרקע. תקינות פעילותם של מפרידי הדלק בתחנות נבדקת מדי פעם ע"י הגורמים הרלוונטיים באמצעות דיגום ובדיקה כימית לפני המפריד ואחריו.

במרחב אגן ההיקוות הכינרת קיימים כ-150 מיכלים לאחסון דלקים.
מיכלים עיליים לאחסון דלק משמשים בדרך כלל את התעשייה, החקלאים, ספקי דלקים, קבלני עבודות עפר ולעיתים גם את תחנות התדלוק.
תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) התשל"ז – 1976 קובעות את נפח המאצרה הדרוש למיכל דלק עילי. הדרישה היא כי נפח המאצרה בה מוצב מיכל הדלק יהיה גדול ב – 10% מנפח המיכל עצמו.

במרחב אגן ההיקוות פועלים מוסכים אזרחיים וסדנאות צבאיות. סכנת הזיהום העיקרית ממוסכים הינה חדירת דלקים ושמנים לקרקע, למערכות הניקוז ולמקורות המים.
הפיקוח על המוסכים כולל:

1. סילוק פילטרים משומשים לאתרים מורשים בלבד.
2. ניקוז משטחי העבודה אל מפרידי דלקים- המים מועברים אל מערכות הניקוז ואילו הדלקים מפונים למיחזור או לאתרי סילוק מורשים.
3. אחסון דלקים ושמנים משומשים והעברתם למחזור בחברות הדלק.