סקר מיני צומח פולשים לאורך נחלי אגן הכינרת

איתי אושינסקי, ליגמ – פרויקטים סביבתיים בע"מ.

אגן הכינרת – אזור לשימור מגוון ביולוגי עולמי

אגן היקוות הכינרת ממוקם במרחב בעל חשיבות אקולוגית גבוהה ומקיים ערכי טבע ייחודיים ברמה הארצית והעולמית. עמק החולה, מקורות הירדן, נהר הירדן, מורדות הגולן, הרי נפתלי, הרי הגליל, רמת הבזלת של כורזים והגליל התחתון המזרחי – כולם חלק מהשבר הסורי ומהווים אזור מפגש ייחודי בין אורגניזמים ממוצא ביו־גיאוגרפי שונה. השוני המורפולוגי בין אזורים אלו בשילוב עם עושר הנחלים הזורמים דרכם אל הכינרת, מייצר עושר צומח ובתי גידול לחים המקושרים זה לזה ויוצרים רשת של מערכת אקולוגית אקווטית עשירה. לא בכדי באזור זה מצויים למעלה מ־40% ממיני הצמחים העילאיים בישראל, בהם 139 מינים אדומים בסכנת הכחדה! רבים ממינים אלו הינם מיני צומח הידרופיליים, כלומר צומחים בבתי גידול לחים בלבד. חלקם אף זקוקים לאיכות מים טובה למען קיומם ומהווים סמנים ביולוגיים לאיכות המים. החשיבות לשימור על מגוון ביולוגי זה נמצא כיום בראש השיח המקצועי-מדעי, לא רק בשל החשיבות המדעית בשימור צמחים נדירים אלא גם בעבור תועלתו הישירה של האדם. ידוע כיום כי ערכי הטבע והמגוון הביולוגי משרתים את תועלתו של האדם ומשפיעים על מגוון תחומים הכרחיים לשמירה על איכות חיים גבוהה. תחום זה קרוי 'שירותי המערכת האקולוגית' ובין שירותיו נכללים שירותי אספקה (מזון, חומרי בנייה, דלקים), ויסות (איכות מים, אוויר, אקלים), תרבות (נוף, טיילות) ותמיכה (היווצרות קרקע, פוטוסינתזה ועוד). בשל כך השמירה על המגוון הביולוגי הפך ליעד גם בקרב מקבלי ההחלטות.

מהם הצמחים הפולשים ומדוע הם כל כך מאיימים על אגן הכינרת?

כחלק משינויים אבולוציוניים ושינויי אקלים, מיני צמחים ובעלי חיים מרחיבים את גבול התפוצה שלהם למחוזות חדשים ומאכלסים בתי גידול ואזורים גיאוגרפיים חדשים, לעיתים עד קצהו השני של כדור הארץ. יכולותיו של האדם בהסרת מחסומים טבעיים ועיצוב שטחים פתוחים, יחד עם מגמת הגלובליזציה ו"ההתקרבות" בין קצוות העולם, הביאו להקצנה בדפוסי התפשטות המינים הזרים (היינו מינים שאינם מקומיים) וגרמו לאכלוס מאסיבי של שטחים בהם לא היו קודם לכן. מינים רבים שכאלו אף מזוהים כיום בתודעה הציבורית כערך תרבותי וכאלמנט המקושר לנופי ארץ ישראל, דוגמת אקליפטוס המקור שהובא בסוף המאה ה־18 מאזור התפוצה הטבעי שלו – אוסטרליה.

הצמחים הפולשים אם כך, הינם מיני צמחים זרים, כלומר שאינם משתייכים לצמחייה המקומית של ארץ ישראל, אשר גורמים לשינוי בסביבה וכתוצאה מכך לפגיעה באורגניזמים המקומיים. השוני שנגרם למערכת האקולוגית הטבעית של האזור גורר שלל נזקים לאדם ולטבע, בהם מושקעים משאבים רבים בתחומים סביבתיים, כלכליים ובריאותיים.

את תהליך פלישתו של צמח ניתן לחלק לשלושה שלבים בעלי פרמטרים בזמן ובמרחב, כאשר השלב השלישי והמתקדם מתואר כמצב של פלישה. מצב זה מתאר מקרה בו צמח זר בישראל יוצר כמות גדולה מאוד של צאצאים נושאי זרעים, המופצים למרחקים גדולים מאוד מהפרטים המשמשים כמקור לזרעים.  קצב הפלישה המינימלי להגדרה זו הוא התפשטות של מעל 100 מ' מנושאי הזרעים תוך 50 שנה, או לפחות שישה מטרים תוך שלוש שנים לצמחים בעלי קנה שורש זוחל (דוגמת גומא מניפני). מצב זה עלול ליצור פגיעה קשה במערכת האקולוגית ובדרך כלל מעיד על הפרה אנושית כלשהיא של השטח הטבעי. חשוב לציין כי הבעיה אינה רק שלנו, בכל רחבי העולם גופי שמירת הטבע ורשויות עוסקות במיגור, טיפול ומניעת התבססות של מינים פולשים, תוך שמושקעים בכך משאבי כסף אדירים.

התנאים הייחודיים באגן הכינרת, הכוללים ריבוי בתי גידול לחים בשילוב עם ביו־אקלים ים תיכוני בעל מאפיינים של אקלים ממוזג, מעמידים את המרחב בפני רגישות גבוהה עוד יותר להתבססות וחדירה של מינים פולשים בכלל ופולשים שאינם מצויים באזורים אחרים בארץ, כגון צפצפה מכסיפה (Populus alba), אדר מילני (Acer negundo) ופלובוניה הדורה (Paulownia tomentosa).

הגיע הזמן לקחת אחראיות

חדירת חסת המים (Pistia stratiotes) למי הכינרת בשנת 2009 העלתה לראשונה את השאלה של רגישותה וחשיפתה של הכינרת למין צמח פולש זה, הגורם נזקים הנעמדים במאות מיליוני דולרים בגופי מים ברחבי העולם. נשאלת השאלה, אילו מינים נוספים עומדים על פתח דלתנו (ועל גדת נחלנו) ועלולים לגרום לנזקים בכינרת? החשיבות לטיפול במינים הפולשים היא כאמור גבוהה למדי ופרט לפגיעה במערכת האקולוגית הייחודית והעדינה של אגן היקוות הכינרת וארץ ישראל, צמחים אלו אף גורמים לפגיעה בתשתיות, בחקלאות ופגיעה ישירות באדם.

רשות ניקוז ונחלים כינרת יזמה סקר מינים פולשים בנחלי אגן ההיקוות כינרת, מתוך ראיית החשיבות הגבוהה שבאיתור התפרצות מינים אלו ומתוך הבנת פגיעתם החמורה בפאונה ופלורה של בתי הגידול הלחים באגן הכינרת. סקר זה נערך על ידי מחלקת הסקרים של חברת 'ליגמ – פרויקטים סביבתיים בע"מ', בהובלה של איתי אושינסקי ואקולוג מומחה לצמחים פולשים, ז'אן מארק דופור-דרור. החברה עוסקת במגוון תחומים הכוללים הנדסת ניקוז, תכנון נוף, חקלאות, תכנון וניהול פרויקטים סביבתיים, ועורכת תוכניות אב וסקרי טבע ונוף בשטחים הפתוחים. הפרויקט ממומן על ידי הקרן לשטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל.

מטרות הפרויקט

1. איתור המוקדים של צמחים פולשים עם דגש על מינים בעלי פוטנציאל פלישה גבוה, המהווים איום מידי ו/או חדש למערכות האקולוגיות, לאורך הנחלים באגן ניקוז כינרת.
2. המלצות לטיפול במוקדים שיאותרו, כולל מפרט טכני וסדר קדימויות לטיפול יישומי.

איפה היינו ומה עשינו?

עבודת הסיקור בשטח כללה הליכה לאורך כל נחלי ותעלות אגן ההיקוות של הכינרת, להוציא נחלים בהם מגבלות עבירות וסיכון ביטחוני. במהלך הסיורים תועדו כל מיני הצומח הפולשים, המקושרים לבית הגידול הלח של הנחל. בעבור כל מוקד שנמצא נרשמו פרטים חיוניים לניתוח הממצאים והם כללו התייחסות לגודל המוקד, לאחוז הכיסוי שלו ולגילאי הפרטים. עבודת הסקר נמשכה לאורך כשנה וחצי ובתומה רוכזו כל הממצאים לכדי כתיבה של מתן סדר עדיפויות ומפרט טכני לטיפול עבור רשות ניקוז ונחלים.

ממצאים

ברחבי האגן נמצאו 33 מינים שונים של צמחים פולשים בקרוב ל־1000 מוקדים במרחב רצועות הנחלים, לאורך תעלות ניקוז או בסמוך אליהם. שניים מתוכם נמצאו אך ורק באגן הכינרת ולא דווחו כפולשים באזורים אחרים בארץ.

מבין ממצאים אלו שנמצאו נציין כמה מוקדים של מינים אגרסיביים בעלי חשיבות גבוהה לטיפול:

1. אגריה צפופה (Egeria densa) הינו צמח נוי הנפוץ לשימוש באקווריומים ביתיים היוצר גושים צפופים בגוף המים. הצמח נמצא בתעלה סמוכה לאגמון החולה והוא עלול לשבש את משטר הזרימה בגוף המים, לסתום משאבות מים ולדחוק מיני צומח מזדקרים בנחל.
2. אילנתה בלוטית (Ailanthus altissima) הוא עץ המתרבה במהירות גם בעזרת זרעים וגם מייחורים והוא בעל אופי התפרצות אגרסיבי בעיקר באזורים בנויים ובקרבת האדם.
3. איכהרוניה עבת־רגל (יקינטון המים, crassipes Eichhornia) מצוי בגוף המים, בעל קצב ריבוי גבוה למדי, אשר מכסה את גוף המים ויוצר שינוי בריכוזי pH, חמצן וכמות האור במים, עד כדי דחיקת המינים המקומיים. נמצא בתעלות עמק החולה. סווג על ידי ארגון שמירת הטבע העולמי IUCN כאחד מ־100 האורגניזמים הפולשים האגרסיביים ביותר בעולם.
4. אדר מילני (Acer Negundo) הינו עץ נוי נשיר, אשר יוצר כמויות גבוהות של זרעים המופצים על ידי הרוח, בזרם המים ועל ידי ציפורים. פולש בבתי גידול לחים בלבד ונמצא על גדות הירדן ההררי.
5. אמברוסיה מכונסת (Ambrosia confertiflora) נמצאה לראשונה באגן הכינרת בשטח נטוש, כ־70 מ' מערוץ היובל הצפוני של נחל משושים (תצפית חיצונית שאינה בתחום הסקר). האמברוסיה המכונסת יוצרת אוכלוסיות צפופות מאוד הדוחקות את כל מיני הצמחים המקומיים ואיתם מיני בעלי חיים, עד ליצירת מדבר ביולוגי. הצמח חודר לפרדסים ומטעים ומתפשט בשדות בהם הוא יכול לגרום לנזקים קשים, שכן הדברתו קשה ומצריכה שימוש בקוטלי עשבים מונעי הצצה בריכוזים גבוהים, הנשארים בקרקע לזמן רב. האמברוסיה כנראה גורמת לגירויי עור ואלרגיות אולם נושא זה טרם נחקר לעומק.
6. אמברוסיה צרת־עלים (Ambrosia tenuifolia) נמצאה במדגה של קיבוץ דן, על גדות בריכות הדגים, באזור הממוקם כ־120 מ' מערוץ נחל חרמון. דומה בתכונותיה לאמברוסיה המכונסת, אולם בעלת יכולת התבססות גם בבתי גידול יובשניים יותר.
7. גומא מניפני (Cyperus Involucratus) הובא לארץ כצמח נוי ונמצא בנחל דן, קורן, זהב ודישון כמו גם בתעלות העמק ובחופי הכינרת. בסביבת נחלים הוא יכול לגרום לשינוי דרמטי באופי צמחיית הגדות המקומית.
8. פיסטיה צפה (חסת המים Pistia stratiotes) הינו צמח טבול המצוי בגוף המים ומוגדר כצמח משנה סביבה. פוגע בפעילותן של משאבות, דייג, פעילות שייט ויוצר תנאים מיטביים להתפשטות יתושים. נמצא בתעלת ניקוז בסמוך ליסוד המעלה.
9. פלובוניה הדורה (Paulownia tomentosa) הינו עץ אשר גדל במהירות גבוהה במגוון תנאי אקלים ומצל על סביבתו עד לשינוי אופי הצומח תחתיו. נמצא לאורך הירדן ההיסטורי.
10. צחר כחלחל (Leucaena leucocephala) יוצר משטחים סבוכים וצפופים שאינם מאפשרים מעבר דרכם, תוך שהוא דוחק את הצמחייה המקומית. סווג על ידי ארגון שמירת הטבע העולמי IUCN כאחד מ־100 האורגניזמים הפולשים האגרסיביים ביותר בעולם.
11. רב מוץ מחוספס (Achyranthes aspera) הינו עשבוני רב שנתי אשר גדל גם באזורים יובשניים ולא רק בגדות נחלים, ונמצא בנחל עמוד תחתון.
12. שיטה חד קרנית (Vachellia horrida) מצויה בשלבי פלישה ראשוניים בישראל ויוצרת משטחים צפופים שאינם עבירים.
13. שיטת ויקטוריה (Acacia victoriae) בעלת עמידות גבוהה לתנאי יובש ועדיפות לבתי גידול של גדות נחלי אכזב.

מוקדי המינים הפולשים בנחלי ותעלות אגן הכינרת, ממצאי סקר ליגמ 2018:

אז איך מתמודדים איתם?

כדי לענות על שאלה זו הצוות המקצועי של הסקר עובד בימים אלו על מסמך מסכם, אשר יוגש לרשות ניקוז ונחלים כינרת, ויכתיב את סדר העדיפויות לטיפול ואת אופן הטיפול בהם. במסמך זה ינותחו כל המוקדים על פי מין הצמח, גודל המוקד, פוטנציאל הפגיעה שלו והיעד לטיפול בו. הוא יהווה כלי ממשקי בעבור הרשות ויתרום בהכוונת המשאבים הקיימים ברשותה, לטיפול במוקדים הדחופים ביותר.

שלושת יעדי הטיפול במוקדי מיני צומח פולשים:

1. ביעור – נטרול או המתה של כל הפרטים הקיימים במוקד. דורש מעקב שנתי לנטרול הפרטים שנבטו וצמחו מבנק הזרעים שקיים באדמה. 13 המינים הפולשים שפורטו לעיל מהווים את הסכנה הגדולה ביותר ומיועדים לביעור מידי.
2. דיכוי, צמצום גודל המוקד – הקטנת גודל המוקד על ידי טיפול בהיקף החיצוני של המוקד (עשבוניים ומעוצים) או לחילופין נטרול הפרטים נושאי הזרעים בכל שטח המוקד (במעוצים בלבד). נדרש מעקב שנתי וחזרה על הפעולות, על בסיס הערכת מומחה.
3. עצירת התפשטות – הגדרת גבול המוקד הקיים ונטרול או המתה של כל הפרטים החדשים המופיעים מעבר לגבול זה. מיועד לכתמים גדולים במיוחד אשר הטיפול בהם הוא המורכב ביותר.

הטבלה הבאה מתארת את שלושת הפרמטרים המכתיבים את יעדי הטיפול על פי התייחסות למין הצמח, צורת החיים שלו וגודל המוקד:

וכשמגיעים למוקד מה עושים?

קיימים כיום שלושה סוגי טיפול שונים המתאימים למיני צומח שונים ויעילותו משתנה בהתאם:

1. טיפול פיסי – כולל כריתה, עקירה ושריפה של הצמח הפולש. טיפול זה אינו מזהם את המערכת האקולוגית והוא זול יחסית, אולם הוא אינו יעיל כנגד חלק גדול מהמינים ולעיתים מורכב לביצוע. כריתה או שריפה של אילנתה בלוטית למשל, לא רק שאינה פוגעת בבית השורשים של העץ היא אף מעודדת את התחדשותו על ידי שליחת סורים מגדם צמח האם. העץ מתחדש תוך זמן קצר לאחר מכן ומתפשט הלאה.
2. טיפול כימי –  בעל יעילות גבוהה שכן הוא ממוקד, יעיל וזול אולם שימוש בחומרים כימיים הינם בעלי סכנה למשתמש ולסביבה, בסמוך לנחלים ובתי גידול לחים בפרט. ראוי לציין כי כל חומר כימי המיושם בטיפולים אלו מחויב בהיתר ממשרד הבריאות וייעשה באישור משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים, תוך ניתוח של האופי הטוקסולוגי שלו והשפעתו על המערכת הספציפית בה הוא מיושם.
3. טיפול ביולוגי – הבאת האויבים הטבעיים של הצמח מאזור תפוצתם המקורי. פטריות, חיפושיות, צמחים מתחרים וטפילים מייצרים מצב של עקה בצמח ומונעים את התפשטותו של הצמח, כפי שנעשה באופן טבעי באזור תפוצתו. שיטה זו טרם הוכנסה לדרכי הטיפול בישראל מתוך שיקולי עלות תועלת והסיכון הגדול הכרוך בהבאת מינים זרים נוספים למערכת, העשויים להפוך אף הם למטרד ולפגיעה פוטנציאלית במינים מקומיים אחרים.

טיפול כימי בשיטת חתך והזרקה, אמצעים פשוטים

שילוב כוחות

תוצרי הסקר הוצגו בוועדה מקצועית שהתקיימה ברשות ניקוז ונחלים כינרת בחודש אפריל, והשתתפו בה גורמים מקצועיים העוסקים בניהול ושימור השטחים הפתוחים במרחב האגן, ומנוסים בסוגיה זו: רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, קרן קיימת לישראל, אנשי שטח ונציגי רשות ניקוז ונחלים. הנחלים קולטים אליהם את כל שימושי הקרקע, הזיהומים וההפרות המתקיימות במעלה האגן ובמובן מסוים מהווים שיקוף למתרחש סביבם. בשל כך ולמען התמודדות משותפת במניעה וטיפול במינים פולשים, נכון שתחום זה יילקח באופן משותף שיכלול דיווח על מוקדים חדשים, הקצאת משאבים לטיפול, ובקרה על מוקדים מטופלים. לשיתוף פעולה זה ערך רב והוא מהווה המשך ישיר לשיתופי פעולה נוספים המתנקזים כולם אל הנחלים ואל הכינרת, מתוך ראייה אגנית הוליסטית.

מקורות

1. ז'אן מארק דופור דרור, הצמחים הפולשים בישראל, המשרד להגנת הסביבה, 2010.
2. ז'אן מארק דופור דרור ואיתי אושינסקי, סקר מיני צומח פולשים לאורך נחלי אגן הכנרת, חברת ליגמ, רשות ניקוז ונחלים כינרת (בהכנה), 2018.