סיור פרויקטים לצוות 'אגמא' – מרכז ידע חדש לאגני היקוות נגר ונחלים

סיור מקצועי מרתק, ביוזמת רשות ניקוז ונחלים כינרת, התקיים בתחילת פברואר והציג בפני צוות אגמא – מרכז הידע החדש לאגני היקוות, נגר ונחלים – שני פרויקטים מורכבים. חלקו הראשון של היום הוקדש לסיור במורד הירדן המשוקם. בהמשכו דילגו המשתתפים צפונה, לקריית שמונה, והכירו מקרוב את פרויקט 'עיר הנחלים'. בסיום היום הוצגה בפניהם תוכנית עתידית, מלהיבה לא פחות: שיקום ופיתוח תיירותי של תעלת הירדן המזרחית והפיכתה לנחל נגיש.

את הסיור הובילו אנשי רשות ניקוז ונחלים כינרת; צביקה סלוצקי מנכ"ל הרשות, אושרי ילוז מהנדס הרשות, ונטלי זאבי מאגף חינוך קהילה והסברה ואיתם רן מולכו יועץ לרשות מחברת 'ליגמ', אלון זסק סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה ודרור פבזנר ממונה שיקום נחלים במשרד להגנת הסביבה
במסגרת הסיור הציג צביקה סלוצקי את התוכנית הסטטוטורית של מורד הירדן וציין: "רשות ניקוז ונחלים כינרת פועלת למעלה מעשרים וחמש שנה ובין תחומי אחריותה הסדרת זרימתם של עורקי מים וניקוז, הגנה מפני שיטפונות, ניהול אגני באגן היקוות הכינרת ומניעת סחף ושימור קרקעות בשטחים חקלאיים. בשנים האחרונות נוספו לרשות עוד מגוון תפקידים, ובהם ניהול חופי הכינרת הציבוריים וכן פעילויות שיקום ופיתוח מגוונות באגן ההיקוות של הכינרת ובכינרת עצמה".

מטעם מרכז הידע החדש 'אגמא' השתתפו בסיור המנהלת הילה בייניש, יעל אילמר-גירון מנהלת תחום הטמעה וקשרי קהילה, ליאור קמחג'י מנהלת תוכן וברק קסטרו מנהל תוכן.
הילה ביניש סיפרה על מרכז 'אגמא', שהיא מנהלת:
"מרחב אגני ההיקוות והנחלים הוא מן המרחבים האחרונים המשמשים כשטח פתוח מוגן בישראל. כל מרחב נחל מהווה מערכת מרוכזת של מגוון תוכניות ודרכי פעולה נפרדות המנוהלות בידי גופים שונים, הדורשים תיעוד מסודר. מרכז 'אגמא' יחבר בצורה נגישה בין כלל הגורמים ובעלי העניין, לצורך הטמעת הידע העדכני והמתחדש. מטרת-העל היא כמובן לייצר סביבה אגנית בריאה ומיטיבה עבור הציבור הרחב. להקמת 'אגמא' חברו משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשויות ניקוז בישראל, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ו'יד הנדיב'.
"המרכז שואף להיות פלטפורמה לריכוז ידע אינטגרטיבי, כלים, מתודולוגיות ופרקטיקות לניהול מיטבי של אגני ההיקוות והנחלים בישראל, להנגיש ולהטמיע ידע זה בקרב קהילה מקצועית רחבה ולפעול להשלמת הפערים בידע. המרכז יעסוק באיסוף מידע והנגשתו לכלל בעלי העניין באופן מתמשך וביצירת שפה משותפת; באינטגרציה והטמעה של ידע רב תחומי מעולמות תוכן שונים: אקולוגיה, הידרולוגיה, ניהול משאבי מים, ניקוז, חברה, כלכלה ועוד; בהנעה של תהליכי פיתוח ידע בתחומים חסרים; בפיתוח של כלים מעשיים עבור אנשי מקצוע; ובחיבור ותיווך בין קובעי מדיניות לאנשי תכנון, ניהול וביצוע בשטח" .

התחנה הראשונה בסיור: בין סכר דגניה לסכר אלומות, במורד הירדן

במקטע הנחל שבין סכר דגניה במוצאה הדרומי של הכינרת, לבין סכר אלומות, זורמים מי כינרת נקיים. בזכות כך, בין היתר, מבקרים פה המונים, עד כדי עשרת אלפים מבקרים בשבוע בעונות שיא. קטע הנחל משתרע על פני שלושה קילומטרים. לפני כמה שנים, כשחברת 'מקורות' ריכזה את מי 'המוביל המלוח' בשלושה צינורות שונים שהועברו למכון טיהור שפכים (מט"ש) ביתניה, נפתרה הבעיה הסביבתית של המים המליחים המזיקים לחקלאות ולנחל. משנעשה השינוי והמים המליחים שוב לא זרמו בתעלה פתוחה, נותרה תעלה ריקה הממוקמת על משאב טבע ייחודי בנוף – מפגע בטיחותי וסביבתי חמור מאוד. רשות ניקוז ונחלים כינרת פנתה לקרן לשטחים פתוחים וקיבלה תקציב לביצוע עבודות עפר אינטנסיביות, ביניהן ביטול תעלת המוביל המלוח, יצירת איים, הקמת מערכת שבילים, בניית גשרים, מיתון של הגדות והסדרת נגישותן, וכן הכנה לנטיעות המתאימות לאקלים האזורי (הטמפרטורה הממוצעת בקיץ באזור מגיעה ל-42 מעלות צלזיוס).

רן מולכו מחברת 'ליגמ', מתכנן סביבה ויועץ לרשות ניקוז ונחלים כינרת: "במתחם המוביל המלוח במורד הירדן יצרנו מרחב גדול ומסודר שיורחב ב-600 מטרים נוספים. המקום ינוהל בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית עמק הירדן ורשות ניקוז ונחלים כינרת. כניסת כלי רכב תיאסר ותהיה אכיפה מוגברת של פקחי רשות הטבע והגנים האחראים על הנושאים התפעוליים ועל מניעת רעש והסדרת הלינה, התאורה, מניעת כניסת טרקטורונים, ג'יפים וכדומה".

התחנה השנייה בסיור: סכר אלומות

סכר אלומות, הבנוי מסוללת עפר עם בולדרים, הוקם במטרה לעצור את זרימת המים בדרכם דרומה ולאגור אותם צפונית לו, לטובת השקיית גידולים חקלאיים ופעילות נופש ('הירדנית' וה'רוב רוי'). מטרה חשובה נוספת היא שמירה על מפלס מים גבוה שיאפשר טבילה בירדן לצליינים הנוצרים באתר הטבילה 'ירדנית'. תוכנית חדשה שרשות הניקוז מקדמת היא הקמת סכר חדש והתאמתו לצרכים אקולוגיים-נופיים, ניקוז ותפעול הנחל בעת פתיחת סכר דגניה והזרמת המים מהכינרת לירדן.

רן מולכו הציג את התוכנית: "לתוכנית שתי מטרות עיקריות. האחת, הקמת סכר קבע, שאמור לתת מענה לצורך במרחב להחזיק את מפלס המים במעלה, לשימושי הנחל והסביבה. הפתרון הינו חלופת קבע לממשק התפעול העכשווי, התלוי בפתיחה וסגירה של סכר דגניה. המטרה השנייה היא חיבור הנחל במעלה עם מורד הנחל, תוך יצירת סולם לדגים ולמיני בעלי חיים, שיכולים לטפס מהמורד למעלה בשחייה או בקפיצות, ללא חסם הידרוביולוגי שיפריע למעבר שלהם".

דרור פבזנר מאגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה ומרכז הפורום הארצי 'שומרי הנחל': "קיימת בעיה של מליחות מים גבוהה מאוד, כתוצאה מהזרמת מי המוביל המלוח לירדן, במורד סכר אלומות. בנוסף, קיימת בעיה של הזרמת קולחי מט"ש ביתניה לירדן. מתוכנן מתקן התפלה אשר יתפיל את מי המוביל המלוח שיעורבבו עם המים המטוהרים מהמט"ש וישמשו לחקלאות. הוצאת הקולחים מהנחל והקטנת הזרמת המים המלוחים ישפרו מאוד את איכות המים בירדן. כדי לשמור על כמות המים שתזרום בירדן, יוזרמו יותר מ- 20 מיליון קוב מים בשנה, מהכינרת לירדן, במורד סכר אלומות".

התחנה השלישית: גשר בית זרע ('גשר נחום') בנפתול בית זרע

בשנת 1949 בנו חברי קיבוץ בית זרע גשר ששימש למעבר עדרי הצאן לשטחי מרעה בצד המערבי של הירדן. רשות ניקוז ונחלים כינרת, בשיתוף המועצה האזורית עמק הירדן, פיתחו את האזור סביב הגשר בשני פרויקטים הקשורים לפיתוח הסביבתי-תיירותי-נופי. האחד, סלילת טיילת באורך של כ-5 ק"מ, הנמתחת בין אזור ה'רוב רוי' לגשר בית זרע, שתשמש להולכי רגל ורוכבי אופניים. לצד הטיילת תהיה דרך לרכבי גולף. נסיעת רכבים במקטע זה תוגבל לאיזור המרוחק מן הנחל. הפרויקט השני הוא אמפי נופי מאבני בזלת טבעיות גדולות, המאפיינות את האזור, שכבר החלו להניח על גבעה שנוצרה בעת ניקוי קרקעית האפיק ממשקעי מזהמים אורגניים (שכבר התפרקו באוויר מאז הוצאו) באחד השלבים הראשונים של שיקום הירדן בקטע הנפתולים.

לסיכום, בעשור האחרון מתרחש באזור תהליך שיקום נחל מהגדולים בארץ, תוך גיוס משאבים רבים מגורמים שונים. תמונת הנוף משתנה באופן דרמטי ואיתה המערכת האקולוגית, איכות המים ותשתיות הטיילות לאורך הנחל, מדגניה ועד מנחמיה.

בהמשך הסיור המשלחת שמה פעמיה צפונה, כדי להכיר מקרוב את תוכנית 'עיר הנחלים' בקריית שמונה.

את התוכנית המרשימה של 'עיר הנחלים' הכיר צוות אגמא היטב – אך רק על הנייר. ההכרות בשטח הייתה חשובה מאוד. משתתפי הסיור נחשפו לפינות חמד סביב נחל עין זהב בעיר וביקרו בנקודות שבהן כבר החלו ביישום הפרויקט.

נחל עין זהב זורם מהרי נפתלי אל ליבה של קריית שמונה, חוצה את העיר מצפון לדרום לאורך 2.5 קילומטרים, ממשיך דרומה לחורשת קק"ל ומשם, דרך אזור התעשייה הדרומי, הוא נשפך לתעלה המערבית של עמק החולה, הזורמת דרומה עד לאגמון החולה. בדרכו עובר הנחל בפארק הזהב, המשתרע על שטח של 110 דונם וממוקם בליבה של קריית שמונה. מופע הנחל בפארק מרשים וכולל אזור 'ג'ונגל' עם מפל מים, צמחייה ייחודית וסבך קנים. לצד הנחל ניצב גם מסגד עתיק שנבנה בשנת 1906, שריד היסטורי לכפר חלסה. כיום שוכן בו המוזיאון להיסטוריה של העיר.

מטרת פרויקט 'עיר הנחלים', שאחראית לו רשות ניקוז ונחלים כינרת בשיתוף עם עיריית קריית שמונה, היא שיקום אקולוגי והסדרת הניקוז בנחל עין הזהב. הפרויקט נכלל וממומש במסגרת מסלול תמיכות 'האצת תשתיות' בתחום הניקוז מטעם משרד החקלאות, במימון של 5.5 מיליון שקלים. במסגרת הפרויקט יוחלפו תשתיות הניקוז בחציית הכבישים בנחל עין זהב, יוגדלו מעבירי המים ויוקמו בריכות ויסות ואגירה, במטרה למנוע הצפות ושיטפונות ברחבי קריית שמונה.

אביחי שטרן, ראש העיר קריית שמונה, שהשתתף בסיור, הביע תודתו למשרד החקלאות על המימון להסדרת הנחל באתר פארק הזהב, שהוא מקום קסום לטיול ובילוי בטבע לתושבי העיר והמבקרים בה. "בנוסף לעבודות ניקוז ואקולוגיה בנחל עין זהב, יכללו העבודות גם שדרוג של מעבירי המים מעל הנחל, ברחובות אחד העם וביאליק והפיכתם ‏לגשרים, ועבודות פיתוח בתוך רצועות הנחל הסמוכות לגשרים. ‏העבודות אמנם כרוכות באי נוחות זמנית, אך הן חיוניות להמשך פיתוחה של קריית שמונה. עיקר העבודות יימשך בהפנמת תהליכים למיתוג העיר קריית שמונה כעיר הנחלים, תוך תכנון אורבני אסטרטגי חדשני, המלווה את התהליך ויוצק לתוכו משמעות חברתית וכלכלית בת קיימא", אמר שטרן.

צביקה סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת:
"מדובר בפרויקט שהמדינה העבירה מימון עבורו במסגרת האצת תשתיות בעקבות מגפת הקורונה. רשות הניקוז קיבלה התחייבות לביצוע מיידי של הפרויקט לטובת הסדרת הניקוז של נחל עין זהב, העובר במרחב העירוני של קריית שמונה. העבודות מבוצעות בהילוך גבוה ובמרץ רב, כדי לעמוד בלוח הזמנים המחייב".

אושרי ילוז, מהנדס רשות ניקוז ונחלים כינרת:
"פרויקט ההסדרה של נחל עין זהב כולל החלפת מעבירי מים ברחובות שבהם חוצה הנחל, לצורך התאמת כושר ההולכה של הזרימה בנחל. יוקמו מתקני ויסות בשטחים פתוחים ויוקמו בריכות אגירה, במטרה למנוע הצפות ושיטפונות ברחבי העיר קריית שמונה. כמו כן, יתבצע שיקום אקולוגי ונופי, בדמות נטיעות ושתילת צמחייה, מתיחת מערכות השקיה, פינות ישיבה לאורך הנחל, ועוד.

הסיור הסתיים בישיבה במועצה האזורית הגליל העליון, ובה נפרסה תוכנית חדשה לפיתוח תעלת הירדן המזרחית.

תעלת הירדן המזרחית נחפרה בשנות ה-50 של המאה העשרים, בתקופת ייבוש אגם החולה, במטרה לנקז את מי האגם, והיא מהווה המשך לזרימת נהר הירדן. זו תעלה הנדסית, רחבה, חסרת מגוון ביולוגי ובעלת צמחיית גדות דלה. רוחבה עד 50 מטר, ומשני צדדיה הקימה רשות ניקוז ונחלים כינרת סוללות גבוהות, שבחורפים גשומים במיוחד מאפשרות את עליית המים מבלי לגרום להצפות בשדות החקלאיים. התוכנית החדשה מבקשת לשקם ולפתח את סביבת התעלה, כך שתמשוך מטיילים ותקל על העומס באתרי התיירות והטבע העמוסים לעייפה.

עיקרו של הפרויקט, בהשקעה של מאה מיליון שקלים, היא ליצור מראה נחל טבעי לאורך 16 הקילומטרים של התעלה ולהנגיש אותה למטיילים. סמוך למפגש הנחלים שניר (חצבאני), חרמון (בניאס) ודן, ליד קיבוץ שדה נחמיה מתפצל נהר הירדן מאפיקו המקורי וזורם בשתי תעלות העוקפות את עמק החולה. באזור 'גשר הפקק' חוזר הירדן ההררי לנתיבו הטבעי. בשלב א' של הפרויקט מתוכנן שיקום התעלה המזרחית לאורך 2.5 קילומטרים, דרומית למושבה יסוד המעלה.

הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה של רשות ניקוז ונחלים כינרת, המועצה האזורית הגליל העליון, קרן קיימת לישראל, רשות מקרקעי ישראל, מינהלת הנחלים, משרד התיירות, החברה הממשלתית לתיירות, המושבה יסוד המעלה והקרן לשטחים פתוחים. ניהול הפרויקט יהיה בידי חברת 'ליגמ' פרויקטים סביבתיים.

רן מולכו, ליגמ:
"הביקוש הגבוה לאתרי מים בצפון, בעיקר לאורך הירדן, לצד כושר הנשיאה המוגבל של האזור, אילץ את את מינהלת הנחלים להגביל את מספר המבקרים בנחלי מקורות הירדן (דן, שניר, חרמון) ובמקביל לפתח את תעלת הירדן המזרחית כמרחב קולט קהל ברגישות סביבתית נמוכה יחסית. התעלה המזרחית תשוקם ותשודרג לטובת הציבור, תוך שמירה על ערכי הנוף, הטבע והחקלאות באזור. הפיתוח ייצור מופע נחל טבעי, באמצעות פיתול האפיק ושבירת הקווים הישרים, שבהם נחפרה התעלה בשנות ה-50, מיתון הגדות, יצירת גישה נוחה למים, הסדרת טיילת ושבילי אופניים לאורך הנהר, יצירת מרחבים נוחים ומוצלים לשהיית הנופשים על ידי הסדרת חניוני מטיילים, חניוני רכב ונטיעת צמחיית גדות המייצרת צל. בנוסף, תישתל צמחייה המאפיינת בתי גידול לחים, שנועדה לאפשר חזרה של בעלי חיים לאזור".

צביקה סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת:
"התוכנית החדשה תשקם ותשדרג את תעלת הירדן המזרחית ותהפוך אותה לנחל נגיש. הגישה לכלי רכב וגם למטיילים אינו מסודר כיום, והפיקוח על הסדר והניקיון קשה. בנוסף, עומס המבקרים המגיעים באופן עצמאי ובלתי מפוקח לגדות הירדן, גורם נזק לשטחי החקלאות הגובלים בתעלה. כל זאת ייפתר ויסודר כחלק מהפרויקט החדש".

גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית הגליל העליון, שהשתתף בפגישה:
"הפרויקט הוא חלק מחזון עתידי רחב להקמת פארק טבע ענק בעמק החולה, שיתבסס על רצועת נחל של 24 קילומטרים, שתהיה מונגשת לציבור. אנחנו, הישראלים, אוהבים לטייל ולבלות בטבע, וזה נהדר, אבל יש לדאוג שלא נפגע בטבע. אנו מחפשים את האיזון שבין שמירה על הטבע, החקלאות, הפיתוח הכלכלי והתיירות. פיתוח תעלת הירדן יאפשר זאת, יחד עם קידום חוקי העזר. למעשה, רמת התשתיות שאליה אנחנו שואפים היא כמו בחופי איגוד ערים כינרת. נהפוך את התעלה לנחל נגיש ונקבל את המרכיבים של הטבע והחזות שהציבור רוצה, תוך מתן תשתיות לציבור. לאורך 16 הקילומטרים של התעלה נוכל לבזר את תנועת הקהל במרחב. יש צימאון לטבע, אבל ללא גוף מתפעל ומתחזק שישמור על הסדר אי אפשר לעשות זאת. המטרה שלנו היא לשמור על המשאב הזה גם ב-50 השנים הבאות והפתרון הוא סיוע ממשלתי ותחזוקה".

אסף לנגלבן, מנהל האגף המוניציפלי, הציג פרויקט להקמת שלושה חניוני מטיילים חדשים לאורך נהר הירדן, כחלק מפרויקט שיקום תעלת הירדן המזרחית. שניים משלושת החניונים צפויים להיפתח כבר בקיץ הקרוב: חניון גשר הפקק וחניון דישון, בסמוך לשפך נחל דישון אל הירדן. השלישי הוא חניון יום ולילה, שיוקם בגשר להבות. בסמוך לחניון זה תוקם בריכת מים חמים (48 מעלות), הפורצים מהקידוחים במורדות הגולן (קידוחי שמיר). חניונים אלה ממומנים בידי הקרן לשטחים פתוחים ומשרד התיירות, בביצוע רשות ניקוז ונחלים כינרת.

מסכמת את הסיור הילה בייניש, מנהלת מרכז 'אגמא' החדש:
הסיורים במורד הירדן ועין זהב הדגימו בצורה יוצאת מן הכלל את הנכסים הטבעיים הקיימים בצפון הארץ ואת הפוטנציאל הרב הגלום במקומות אלה. רשות ניקוז ונחלים כינרת יזמה פעולות חדשניות בניהול ושיקום הנחלים בישראל, ובכך היא מאפשרת לרבבות תושבים ליהנות מנחלים אלה. נחל עין זהב הזורם בעיר קריית שמונה, שעד לא מזמן היה מוסתר בחלקו הגדול, נחשף דרך פרויקט משותף למניעת הצפות בעיר, בהובלת רשות הניקוז, רשות העיר ומשרד החקלאות. זוהי דוגמה לשותפות חשובה, שללא ספק תתרום לשיקום הנחל ולהחזרתו להיות ליבת העיר. מרכז 'אגמא' ישמח לשתף פעולה בכל הקשור להנגשת והטמעת ידע חדשני ומקרי בוחן שיכולים לשמש ללמידה בקרב הקהילה המקצועית בישראל.