טיול מגשר בית זרע צפונה, לאורך הירדן המשוקם ועד לבית הקברות של כינרת

הטיול החורפי רווי האווירה שלנו לאורך מורד הירדן מתחיל בגשר בית זרע. נציין מיד, כי אנו הולכים ב"מורד הירדן" – אבל בכיוון ההפוך לזרימת המים.

גשר בית זרע הוא גשר מודרני ורחב, המיועד למעבר כלים חקלאיים, ואולם, לצידו נחבא גשרון עץ צנוע וציורי, שריד לעולם הישן: "גשר נחום". אפשר לעבור עליו (רק ברגל) וזה אפילו יפה ומרגש יותר. גשר זה נבנה בשנת 1949 בידי חברי בית זרע, כדי שעדרי הצאן יוכלו לחצות ולעבור לשטחי המרעה בצידו השני של הירדן. לימים קיבל הגשר את שמו של רועה הצאן המיתולוגי של הקיבוץ, נחום סלע. שילוט שנקבע במקום עם שיפוצו ב-2014, מספר את סיפור הגשר.

מיד לאחר חציית הגשר אנחנו פונים ימינה (צפונה), על דרך עפר כבושה המלווה קטע משוקם של הירדן. רשות ניקוז ונחלים כינרת, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ורשות מקרקעי ישראל במימון הקרן לשטחים פתוחים, השקיעו בשנים האחרונות עבודה נמרצת בקטע זה של הנחל, כדי להחיות אותו וליצור תשתית מתאימה לביקור ולטיול. נפתולי הנחל שוקמו, שיפועי הירידה למים מותנו, הושקעו במים אבנים גדולות היוצרות מורכבות מבנית ונוצרה זרימה מתונה ונעימה. בזכות על אלה, צמחיית הנחל שוב גדֵלה, ואיתה אוכלוסיית בעלי החיים. אם נתקדם בשקט, אולי נזכה לראות צב מים חמוד, ברווזים המשייטים במי הנחל, תמירונים, אנפות, פרפורים, שלדגים ועוד בעלי כנף שחזרו בשמחה לבלות במקום.

חשוב לדעת: נכון להיום, בקטע זה של הירדן זורמים מים שאינם ראויים למגע אדם.  

נמשיך בהליכה רגועה בשביל העוקב אחר תוואי הנחל ולאחר כשני קילומטרים נעבור סמוך לנפתול גדול ומרשים של הנחל. נעיף מבט ימינה (מזרחה) ובקצה הגבעה התלולה יתגלה לעינינו אתר הראשונים "אום ג'וּני". אפשר לראות מכאן את צריף הראשונים המשוחזר, לציון הקמת הקיבוץ הראשון, דגניה, בשנת 1909.

אחרי נפתול אום ג'וני אנו ממשיכים בהליכה צפונה, והנה הפתעה: פה נפגשים שני נחלים, הירדן המגיע מצפון, ונחל יבנאל, שאגן הניקוז שלו הוא בקעת יבנאל ופה הוא נשפך אל הירדן. אנחנו מתקדמים עם נחל יבנאל כ-300 מטרים, פונים ימינה על גשר בטון, וצועדים כעת בחזרה, מצידו השני של הנחל, עד שמגיעים שוב לירדן. גם אזור זה של שפך נחל יבנאל לירדן זכה לשיקום והסדרה בידי רשות ניקוז ונחלים כינרת בשנה האחרונה.

נמשיך צפונה, לאורך תוואי הירדן, ולאחר כ-500 מטרים נפגוש בהסתעפות ימינה, שבקצה שלה ממוקם סכר עפר. אמנם אפשר לעבור עליו לצידו השני של הנחל (לכיוון דגניה ב'), אך זה איננו  גשר סטנדרטי, אלא סכר העוצר את זרימת הירדן. מצפון לסכר – מי ירדן נקיים ונעימים, הזורמים מהכינרת; מדרום לו (משם באנו) מוזרמים מ-מט"ש (מכון טיהור שפכים) ביתניה הסמוך מים המטוהרים רק למחצה, יחד עם מי מעיינות מליחים הנלכדים בצינורות בחופי הכינרת ונשפכים כאן.

אנו חוזרים אל השביל ופוגשים את סימוני שביל ישראל. הדרך נעשית צרה והאווירה פסטורלית. כעת המים קרובים אלינו ואנו יכולים לגעת. לאחרונה האזור הזה עבר גם הוא שיקום ומערך השבילים מרשים ומנגיש את הירדן. במרחק של כ -500 מטרים נגיע  לכניסה לאתר הקייקים "רוב רוי" (בימי הקיץ המקום שוקק משפחות וצעירים ומתקיימות בו קבלות שבת מוזיקליות). נחמד להציץ. לאחר מכן נקיף את הגדר ולאחר כ-150 מטר נגיע לרחבת החנייה של אתר הטבילה "ירדנית". אם האתר פתוח (בימים כתיקונם 8-17, שישי וערבי חג עד 15) כדאי מאוד להיכנס ולבקר. זהו אתר תיירות בסדר גודל בינלאומי, שמדי שנה פוקדים אותו יותר מחצי מיליון תיירים נוצרים, הבאים לטבול במי הירדן, שעל פי מסורתם הוטבל בהם ישו. הביקור ללא תשלום. יש כאן שירותים מסודרים (בתשלום) וקיוסק.  

לאחר הביקור בירדנית, אפשר לחצות את הכביש הפנימי לכיוון חורשת האקליפטוס (ההיא המפורסמת), לעבור ליד "בית המוטור" ולהמשיך עם שביל ישראל למושבה כינרת, לסייר במושבה ולסיים בבית הקברות של כינרת. לחילופין, מ"ירדנית" אפשר לצאת לכביש 90, לחצות אותו במעבר החציה, לעלות במדרגות עטופות צמחייה, ולבחור באחת משתי אפשרויות. הראשונה, הקצרה יותר, היא לפנות שמאלה, ללכת על הדרך לעתיקות תל בית ירח ומשם לרדת לשביל סובב כינרת, לפנות שמאלה ולהגיע לבית הקברות כינרת. האפשרות השנייה ארוכה מעט יותר, אך גם היפה בין השתיים: נעלה במדרגות  ואז נפנה ימינה ונרד לחוף ירדן כינרת. מפה נשקיף על מוצא הירדן מהכינרת, ואחר כך נצעד בכיוון ההפוך (צפונה), עם סימוני שביל סובב כינרת, ונגיע לימייה של משרד החינוך בעמק הירדן. בקצה הצפוני של הימייה נצא מהגדר ונמשיך עם שביל סובב כינרת עד בית הקברות. אפשר לבקר בו ואפשר גם להשאיר זאת לסיור עתידי בינות לקברים המספרים פרקים חשובים בהיסטוריה של  ארץ ישראל, תולדות ההתיישבות בעמק וגם פרק שקשור בתרבות ושירה.

לאחר הסיור – או לטיול הבא:

מהגדה המערבית של הירדן, שבה אנו מטיילים כרגע, אמנם אין לנו אפשרות להגיע לאתר אום ג'וני, אך לאחר הסיור, או בפעם אחרת, מומלץ לבקר באתר, לראות את צריף הראשונים, להתרשם מ"קיר הקיבוצים" שעליו חקוקים שמות כל הקיבוצים על פי תאריך הקמתם, וכמובן ליהנות מתצפית  יפהפייה החולשת על מערב עמק הירדן.