חספין – האם היא חספיא הקדומה?

אורן זינגבוים, רשות העתיקות

בדרום הגולן מצוי המרכז האזורי חספין, בו גרות מעל 300 משפחות וכן פועלים בו מוסדות רבים: בתי ספר, גנים, ישיבה תיכונית וישיבת הסדר, בית ספר להנדסאים, מדרשת הגולן ועוד. מהו מקור שמו של היישוב והאם אכן משמר הוא שם קדום באתרו?

"העיירות האסורות בתחום סוסיתא"

קצת רקע: בארץ ישראל נוהגות "מצוות התלויות בארץ", בהן: שמיטה, יובל, תרומות ומעשרות, עורלה ועוד. כדי להגדיר את קיום המצוות יש להגדיר שני תחומים: אחד – מהן המצוות והשני – מהי הארץ. כדי להגדיר מהי הארץ נעזרים אנו במספר מקורות כתובים ובממצא של רצפת פסיפס בבית הכנסת, ברחוב שליד טירת צבי (זוסמן תשל"ד), (תוספתא שביעית ד י, ירושלמי דמאי ב א). במקורות ובכתובת מופיעה ברייתא, שהינה מקור חוץ משנה, המגדירה מהן גבולות ארץ ישראל לעניין מצוות התלויות בארץ וכן מה דין עיירות הנמצאות בשולי אזור זה, בתוך תחומן של ערים נוכריות.

באזור הגולן שתי ערים: האחת 'היפוס' היא סוסיתא והאחרת 'נווה' היא נווה שבבשן (בסוריה כיום). בתחום סוסיתא מצויות תשע עיירות יהודיות אשר נאסרו, כלומר נתחייבו במצוות התלויות בארץ. "העיירות האסורות בתחום סוסיתא עינוש ועינחרה ודמבר עיון ויערוט וכפר יחריב ונוב וחספייה וכפר צמח ורבי היתיר כפר צמח". ערים או כפרים אלו מזוהים בחלקם בדרום הגולן והינם מקור השמות של חלק מיישובי דרום הגולן, בהם: כפר חרוב, נוב וחספין. יישובים אלו מוקמו על שרידיהם של הכפרים היהודיים מימי המשנה. מקובל כיום כי רשימות אלו מתארות את הנעשה בגולן במאה השנייה לסה"נ.

בזיהויים המקובלים כיום: כפר חרוב, אשר שמו השתמר בכפר חרב המצוי על המצוק, נוב, אשר שמו השתמר בכפר נב המצוי בכניסה לנוב, וכן חספין, אשר היה מקובל כי שמו השתמר באתר חספיא המצוי ליד רמת מגשימים. הזיהוי האחרון הינו בעייתי מכיוון שבסקר הגולן כמעט ולא נמצאו ממצאים מהתקופה הרומית, ומהתקופה המאוחרת יותר (הביזנטית) נמצאו במקום שרידי שלוש כנסיות. צ"א מעוז הציע בעבר כי האתר היה ממוקם ממזרח, באתר 'תל דהב' כיום, ושמו נדד לאתר 'חספיא' הסמוך.

ננסה להציע כאן זיהוי חדש וייתכן נכון יותר והוא ביישוב חספין עצמו, וזאת עקב חפירות המתבצעות במקום על ידי רשות העתיקות עם תלמידי הגולן .

חספין

רקע: חספין הינו אתר הבנוי על גבעה בולטת מהרכס המקביל לגדה הדרומית של נחל אל־על. ג' שומכר ביקר במקום בשנת 1884 ותיאר אותה כ"חורבה ובה אבנים פזורות ומכלאות בקר של בדווים על גבעה נמוכה ברמה שמצפון לאל־על. החורבה הייתה פעם חשובה, אך היום היא הרוסה לחלוטין. המעיין עין א־צפירה נמצא מצפון לה. אפיקו טובעני ועמוק ולידו מעט שרידי בנייה. מן הראוי להשמר במיוחד מהמעיין הביצתי והעמוק, שבו אחד ממלווי וסוסו היו בסכנת מוות" (שומכר תשנ"ח: 116).

ל' אוליפנט עבר במקום בשנת 1885, בדרכו מח'ספין לאם אל־קנטיר. לפי תיאורו הוא הגיע "אל חורבותיה של עיירה רומאית. מצאתי שם כמה וכמה עמודים וכותרות, שהעידו על טיבו של האתר. אף על פי שחורבות אלה לא היו מציאה גדולה מבחינה ארכיאולוגית, שכן לא היו חשובות ביותר, עדיין הפקתי הנאה ושביעות רצון מעצם העובדה שהייתי הראשון שגילה אותן. שמו של אתר זה הוא אספרה". בהמשך הוא מתאר, בדומה לשומכר, כיצד שקע סוסו בביצה הסמוכה (אוליפנט תשל"ו: 168).

מתיאורים אלה ברור כי בסוף המאה ה־י"ט המקום לא היה מיושב.

בסקר הכפרים (שנות ה־70 של המאה ה־כ') תועדו במקום מבנים בנויים אבני גוויל וכן מבנים אשר בחלקם שולבו אבני גזית. כן נמצאו פריטים ארכיטקטוניים ובהם: חולית עמוד, כותרת, בסיס, פריט מעוטר, ושבר פסל. ייתכן ויש בכך להעיד על מבנה ציבורי שהיה במקום. מניתוח הממצא הקרמי עולה כי המקום היה מיושב החל מהתקופה הרומית הקדומה ועד הביזנטית עם עדות דלה ליישוב מאוחר יותר.

החפירה:

בשנת 2014 החלה רשות העתיקות בשיתוף מ.א.גולן ומנהלת מורשת במשרד רוה"מ בביצוע חפירה חינוכית, באתר הממוקם בתוך היישוב חספין ובתחום בית ספר גולן ביישוב. מדי שנה מתקיימת עונת חפירות במשך כשלושה שבועות, בה משתתפים תלמידי בתי הספר בחספין (בי"ס גולן ות"ת גולני), תלמידי הישיבה בחספין, בית הספר הדמוקרטי מאליעד, תושבי היישוב, נוער וכן ותיקי הגולן.

בחפירה נחשפו שרידי מבנה בנוי מאבני בזלת. מן המבנה נחשפו שלושה קירות הבנויים אבני בזלת דו־פניים, ששרדו לגובה נדבך אחד עד שלושה. בשטח שבין הקירות נחשפה רצפה עשויה אבנים קטנות, על גבי רצפה זו נמצאו שברי כלי חרס אשר יתוארו להלן. מניתוח הממצא ניתן לשער כי קירות אלו סוגרים יחד חדר אחד, אשר מרכזו נחפר חלקית והמשכו מחוץ לשטח החפירה, ממזרח. לא נמצא פתח, אך ניתן לשער פתח בקיר 2, במרכזו. ממערב לקיר זה על גבי רצפה 2 נמצאה אבן מזוזה, אשר בשלב זה לא הורמה.

בסמוך לקיר 3, מצפון, נמצאה רצפה שונה העשויה אבנים קטנות ובה בולט מתקן, ייתכן לאיסוף נוזלים, אשר הוכן משבר חולית עמוד בזלת. בסמוך למתקן נמצאה אבן שחיקה באתרה וכן תחתית פיטס או כלי אגירה גדול יותר. ייתכן ויש בכך עדות לאזור בישול ואפיה בין מבנים, בחצר קטורה. בחלקה הדרומי של החפירה נחשפה רצפה עשויה לוחות אבן.

הממצא הקטן: בכל שטח החפירה נמצאו שברי כלי חרס אשר מכונים במחקר "כלי כפר חנניה"  וזאת על פי השוואתם ודמיונם לכלים אשר יוצרו בבית היוצר בכפר חנניה שבגליל. כלים אלו ניתנים לתיארוך בצורה יחסית טובה. יש לציין כי בממצא מספר שברי כלי חרס, אשר ייתכן ויוצרו בחוורית, אשר בצפון הגולן ואולי הינם עדות ליחסי מסחר ותנועה בתקופות אלו. כן נמצאו מספר מטבעות. מתיארוך שברי כלי החרס ושברי כלי הזכוכית, במיוחד על רצפות האבן, ניתן להסיק כי המבנה יושב בתקופה הרומית התיכונה והמאוחרת (המאות ה־ב' עד ה־ד' לסה"נ). ככל הנראה יצא המבנה משימוש או נעזב בתחילת או באמצע ה־ד' לסה"נ וזאת בגלל חוסר בממצא מתוארך, מאוחר יותר.

לסיכום: מצאנו עד כה מבנה מהמאות ה־ב'-ד' לסה"נ, אשר נחרב או נעזב ולא שוקם עוד, כלומר לא מצאנו בו התיישבות אחרת מאוחרת יותר. האם זו "חספיא" של ברייתת התחומין?

בימים אלו מתחילה עונת החפירות החמישית באתר, אשר בה נרחיב במעט את שטח החפירה וייתכן שנוכל לגלות עם הילדים ממצאים חדשים, אשר יסייעו לשפוך אור על האתר בעת העתיקה.