דניאל וקנין, רכז שביל סובב כינרת ברשות הכינרת, ממליץ על מסלול טיול נעים ומהנה:
מזג האוויר מתחיל להיות נעים יותר ואפשר לחזור ולצעוד בטבע. הפעם נצא למסלול הליכה ביער פוריה, מערבית ליער שוויץ. המסלול ירוק, קליל ובמגמת ירידה, צפוי לנו נוף של כחול הכינרת וגם שביל ישראל ילווה אותנו. ובסוף בסוף – נגיע גם אל הכינרת.
החום הכבד של הקיץ יורד לאטו, ואנו, שהתגעגענו לצעוד, יכולים סוף סוף לחזור לכושר. נטייל בקטע של שביל ישראל, בנוף הייחודי של הכינרת, נעבור בחורבה עתיקה, נטייל בין עצי אורנים פרי נטיעתה של קק"ל, נעבור במעיין מקסים וביישוב היסטורי, ובסוף עוד נגיע אל הכינרת…
את הטיול נתחיל במצפה אורון שאול, בן פוריה עילית, שנהרג בקרב בעזה במבצע 'צוק איתן' ומקום קבורתו לא נודע. אורון היה תלמיד בבית הספר בית ירח, והכינרת היתה ללא ספק חלק מנוף ילדותו. אל התצפית ניתן להגיע מכביש 7677 פוריה עילית – כינרת, האתר 'מצפה אורון שאול' גם מופיע ב-WAZE.
לאחר ביקור מהנה בתצפית היפה והמרשימה אל הכינרת והרי הגולן, ניתן להמשיך עוד כ־800 מטר במעלה הכביש לכיוון פוריה עילית, לרדת שמאלה לדרך עפר ומיד להחנות את הרכב, כאן ההליכה מתחילה.
אנו מתחילים את הצעידה על שני שבילים ארוכים המסומנים בשטח במקביל, הראשון הוא שביל צופה כינרת – שביל אופניים שאורכו מעל 120 ק"מ, הוא סומן בשטח על אבני בזלת על ידי הקרן הקיימת לישראל ועל פי הרעיון הוא צופה אל הכינרת כל הזמן מגובה אפס. בפועל, יש בו הרבה עליות וירידות ובצד המזרחי של הגולן המסלול אתגרי בהחלט. השביל השני שאנו צועדים בו הוא שביל ישראל – השביל הלאומי שלנו שאורכו מעל 1,100 קילומטרים. השביל מתחיל במוזיאון הטבע בית אוסישקין בקיבוץ דן ומסתיים בבית ספר שדה אילת (או הפוך אם תרצו…)
בקטע הסמוך לכינרת, שביל ישראל מסומן במסלול מרשים במיוחד, לאחר שהוא יורד דרך נחל עמוד, מטפס אל הארבל, עובר בבקעת ארבל, חוצה את טבריה ואת יער שוויץ ואז עובר ביער למרגלות פוריה עילית (היכן שאנו נמצאים).
את המסלול אנו מתחילים על דרך יער סלולה, במגמת ירידה. כבר בתחילה נוף הכינרת לנגד עינינו מרשים במיוחד. אנו עוקבים אחר סימוני שביל ישראל בצבע כחול לבן וכתום. הצבע הכתום הוא המנחה לנו את הדרך. אחרי כ־800 מטרים של הליכה רגועה, כשהשביל מתעקל ימינה, נבחין בשטח חשוף. אם נביט היטב נראה אופי שונה במעט לאבנים ושרידי מבנים דלים, מקום זה נקרא 'תל קדש' והוא מזוהה עם 'קדש נפתלי', העיר ממנה יצא ברק בין אבינעם, שביחד עם דבורה הנביאה יצא להילחם בסיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען. הקרב החל בסביבות התבור וסמוך לנחל קישון הוא הוכרע בניצחון ברק ודבורה, מה שהביא להנצחת זכרם ביישובים ואתרים סביב הר תבור.
לאחר תצפית יפה סביב התל ועל הכינרת ממשיכים לצעוד על פי הסימון של שביל ישראל. המאפיין העיקרי של היום הוא ההליכה הקלה, בדרך יורדת, כבושה ונוחה, ובכל רגע נתון, במבט לדרום, צפון או מזרח – הכינרת פתוחה לנגד עינינו וזה מראה שאף פעם לא נמאס להביט בו.
כקילומטר הליכה מהתל מגיעים לעין פוריה, פינה מוצלת ומטופחת עם מעיין קטן ומים זורמים. בגיליון הקודם, במדור 'מקום יפה לקפה', היתה כתבה קטנה על האתר, אתם מוזמנים לפתוח את הגיליון ולהתעדכן.
אלו המחפשים מסלול קצר יותר יכולים להתחיל מעין פוריה. לאחר עצירה בהחלט הכרחית במקום, ממשיכים על שביל ישראל שיורד מתחת למעיין, לפנינו נגלים בתי המושבה כינרת ובעוד כמה מאות מטרים באמצע הירידה ניתקל בשרידי בריכה, זוהי בריכת אגירה שמזכירה לנו סיפור התיישבותי שהיה פה.
בשנת 1920 נרכשו אדמות המקום על ידי המשרד הארץ ישראלי. במשך השנים התיישבו על הקרקע קבוצות חלוצים, אלו התמודדו עם תנאים קשים במיוחד, ביניהם לינה באוהלים בלבד (עד אשר קיבלו צריפים מאנשי דגניה ב'), אדמה קשה לעיבוד ומחסור במים. לבסוף, בשנת 1925 לאחר שניסו להיאחז במקום בחירוף נפש עזבו אחרוני המתיישבים את המקום. אחריהם ניסו להתיישב שם מספר טבעונים שבנו פה בריכת אגירה למים, אך גם הם לא הצליחו והאחרונים עזבו ב-1929. במקום קיים שלט הנצחה לקבוצת הר כינרת ובריכת הטבעונים.
קילומטר אחד נוסף של הליכה על שביל ישראל (גם הוא בירידה), ניכנס אל המושבה כינרת, שלה מקום מיוחד וחשוב בהיסטוריה של ההתיישבות שלפני קום המדינה וזה כשלעצמו חומר לכתבה נוספת. ממשיכים בהליכה לפי סימוני שביל ישראל עד שנגיע לבית מרשים במיוחד, זהו 'בית טריידל', שלדעת רבים היה ההשראה לשיר 'אגדה' של יעקב פיכמן (על שפת ים כינרת ארמון רב תפארת).
הבית המרשים היה בית יוצא דופן בנוף המושבה כינרת. השטח שייך למודד הקרקעות יוסף טריידל ומשפחתו. יוסף עלה לארץ כדי להיות מודד קרקעות ומהנדס של פיק"א, חברת ההתיישבות והקרקעות של הברון רוטשילד. את החווה הקימה משפחתו ובמרכזה בית מפואר ולימים – מיתולוגי. יוסף המשיך לעבוד גם כמהנדס ומשרדו היה ממוקם בחיפה, עיר העתיד בימים ההם. לאחר שירד מנכסיו וכשהוא נקלע למצוקה כספית, שם קץ לחייו בשנת 1927. מאז עבר הבית בירושה בין בני המשפחה ובשנת 2018 נפטרה הדיירת האחרונה – עפרה טריידל, שהיתה מורה ומחנכת באזור עמק הירדן.
מיד לאחר הבית המרשים אנו עוזבים את שביל ישראל, פונים שמאלה ויורדים לכיוון הכינרת, חוצים את הכביש בזהירות, נוגעים במי הכינרת ומסיימים טיול מקסים.