תל בית ירח – מעזובה לאטרקציה על שפת הכנרת

גלעד צינמון, איילת לויט כהן, עידו רוזנטל ואילן מזרחי. רשות העתיקות

מַה יִּרְבּוּ פְּרָחִים בַּחֹרֶף עַל הַכֶּרֶךְ,
דַּם-הַכַּלָּנִית וְכֶתֶם-הַכַּרְכֹּם
יֵשׁ יָמִים פִּי שֶׁבַע אָז יָרֹק הַיֶּרֶק,
פִּי שִׁבְעִים תְּכֻלָּה הַתְּכֵלֶת בַּמָּרוֹם.
(כנרת, רחל)

על שפת הכנרת, בחלקה הדרום מערבי של בקעת כנרות, ממש על שפך הירדן ניצב בגאון תל בית ירח, הכרך (קרק) של רחל המשוררת. האתר הקדום הוא מוקד של שרידים עתיקים, מהם נחשפו חומות, אסמים ייחודיים (בית המעגלים), מבני מגורים ובית מרחץ, כנסיה וארמון מוסלמי. וכל העושר הזה על רקע תצפית ייחודית על בקעת כנרות, הגולן ואלפי ציפורים המקננות ברקע ברעש ובגעש. הטבע, התרבות וההיסטוריה העתיקה מתחברים גם להיסטוריה הציונית: אתר שסביבו נשזרו סיפורי דמויות מופת של ראשית המפעל הציוני.

עד כה, הווה התל יחידת נוף בלתי אטרקטיבית – למרות מיקומו על דרך תיירותית ראשית, ובסמיכות מידית לשביל ישראל ולשביל סובב כנרת – האתר היה בלתי נגיש למבקרים.

לפני כמאה שנה ויותר התרכז המאמץ הציוני-חלוצי בכנרת ודגניה הסמוכות, ורכישת האתר בידי המוסדות המיישבים וצירופו לעתודות הקרקע של המפעל הציוני היה השלב הראשון לפיתוח עניין במקום. אולם, חשיבותו ההיסטורית של תל בית ירח החלה להתברר עם ראשית מפעלי הסלילה והבנייה של החלוצים, שבהם נחשפו לראשונה עתיקות מרשימות באתר.

מאז שנת 1933, בכול עשור בערך, נחפר התל בחלקים, טיפין טיפין. 20 משלחות ארכיאולוגיות המורכבות מרשויות העתיקות מימי המנדט ועד ימינו, ומשלחות אקדמיות מחו"ל ומהארץ, חשפו יחד כ15 דונם משטח האתר, שמרביתו היום מכוסה ואינו נגיש לציבור.

מבחינה מחקרית ארכיאולוגית האתר הנו מבין החשובים שבתילי ארץ ישראל, והוא מייצג תמורות חברתיות, כגון: הופעת העיר. תל בית ירח הוא אבן דרך בלימודי תולדות דארץ ישראל והלבאנט, ואין תלמיד ארכיאולוגיה אשר יפסח על לימודו.

בשולי התל התגלה בשנת 1991 אתר פרהיסטורי חשוב, המכונה "אוהלו "II. זהו כפר דייגים בן 23,000 שנה, ממנו שרדו עדויות לבקתות קנים, שהשתמרו בבוץ. אלה למעשה העדות הקדומה ביותר לבניית מגורי קבע בארץ ישראל!

במקום אותו אנו מכנים היום בית ירח, נוסד לפני כ- 5,500 שנה כפר גדול, אשר הפך לעיר מבוצרת גדולה שהתקיימה לאורך תקופת הברונזה הקדומה ( 3,000 עד 2,400 לפסה"נ, לערך). ההתיישבות האינטנסיבית והבניה החוזרת ונשנת יצרה גבעה מלאכותית, המכונה "תל", שיישובה המקורי השתרע על כ- 300 דונם (כיום נותרו מהאתר רק 250 דונם בלבד, והוא עדיין מהאתרים הארכיאולוגים הגדולים ביותר בארץ ישראל). העיר נבנתה על חצי-אי, ולאור המחקר הארכיאולוגי ברור כי נהר הירדן עבר אז ממערב לתל. ביצוריה ושערה, רחובותיה ובתיה מעידים על תכנון עירוני מתקדם.  בית המעגלים המונומנטאלי, המזוהה כאסם של בית ירח, הוא מבנה יחיד במינו בעולם הקדום. גם אוסף הממצא הקרמי מתל בית ירח הנו יוצא דופן: כלי בית ירח – כלי חרס דו-גוניים מרהיבים בעיצובם – זוהו לראשונה באתר זה ונושאים את שמו. פסל של כלי חרס מטיפוס בית ירח מוצב במרכז הכיכר על כביש 90 המוביל לתיכון בית ירח ולבית הארחה "אוהלו".

לאחר נטישת העיר הקדומה, נושבו מחדש חלקים שונים של האתר בתקופות הברונזה התיכונה (סביב 1800 לפסה"נ), ולסירוגין בתקופות הפרסית, ההלניסטית, הביזאנטית והאסלאמית הקדומה (מ- 500 לפסה"נ ועד סביב 800 לסה"נ). בתקופות אלה ראויים לציון העיר ההלניסטית פילוטריה, הכנסייה הביזאנטית שנחשפה באתר, ולאחריה ה"קצר", ארמון של הח'ליפים לבית אומאיה, אשר שלטו על האימפריה האסלאמית הראשונה.

שם העיר הקדומה אינו ידוע לנו, אולם השם "בית ירח" המופיע בתלמוד הבבלי (מסכת בכורות, נ"ה, ע"א), ובתלמוד הירושלמי (מסכת מגילה פ"א ה"א),  עשוי לרמוז על מסורת עתיקת יומין המשמרת את היישוב לאל ירח ולפולחנו. בתקופה ההלניסטית נקראה העיר "פילוטריה", , ולאחר מכן בשם "צינברי", הנזכר בתלמוד הירושלמי ובבראשית רבה, מוזכר גם בכתבי יוסף בן מתתיהו (בצורה "Sennabris" מלחמות היהודים ד', 8, 2,; ג', 9, 7).

בעידן המודרני דבק בשם התל מסורת המצודה הערבית ונודע כ"כרך" (מצודה) – כינוי הנזכר תכופות גם בכתבי המתיישבים החדשים בעמק, ואף מופיע בשירה ובספרות העברית.

הכרך היה במשך דורות רבים מקום נטוש. דרך לא-סלולה חצתה אותו מדרום לצפון, והיה בו שימוש ארעי למגורים ולקבורה. בשנת 1908 נרכש הכרך על ידי המוסדות המיישבים הציוניים והועבר לרשותה של קבוצת כנרת, במטרה להכשירה לעיבוד חקלאי. ארתור רופין מצדו, קדם תוכנית לבניית עיר של וילות על הכרך, ובמשך למעלה משני עשורים ניטש סכסוך על השליטה באתר.

ומאז ועד ימינו הוקם על האתר בית הקברות של כנרת בצפונו, נסלל על האתר כביש 90 החוצה אותו מצפון לדרום, חורשת האקליפטוס ותיכון בית ירח בדרומו, בית הארחה אוהלו והוא מבותר על-ידי אין ספור גדרות ותשתיות.

רשות העתיקות, בהובלת מנהל הנחלה ומרחב צפון, אגמו את המשאבים הנדרשים בכדי לתקן עשרות שנים של הזנחה. בשיתוף פעולה מצד רשות הטבע והגנים הלאומיים, המועצה האזורית עמק הירדן, ובצמוד למשלחת הארכיאולוגית של אוניברסיטת תל אביב לבית ירח בהובלת פרופ' רפי גרינברג (ולו תודה על הסיוע הבלתי מסתייג לפעילות באתר), החלו הקיץ עבודות שימור נרחבות באתר. רשות העתיקות הציגה פרוגרמה שימורית לאתר, שמטרתה להסיר סכנה מהשרידים העתיקים בשלב ראשון, ובשלב שני לפתח את האתר ולהנגישו לקליטת קהל. תל בית ירח הנו גן לאומי מאושר ויש בכוונת רשות הטבע והגנים להכשירו לקליטת קהל בפני מבקרים – ביקור בשרידים העתיקים ובנוסף לכך התווספה לאחרונה אטרקציה נוספת: אלפי בני כנף המקננים בסבך הנצפה מהתל ומהווים חזיון מרהיב וקולני של חיי טבע תוססים.

את שימור מבנה בית המעגלים, בית המרחץ, הכנסייה הביזנטית ואת המצודה המוסלמית מוביל מינהל שימור של רשות העתיקות. על תכנון האתר מופקד אדר' עידו רוזנטל ועל הביצוע המשמר אילן מזרחי וצוות משמרי מינהל שימור בניהולו. בחודשי הקיץ, במסגרת שיתוף הפעולה של רשות העתיקות עם תיכון בית ירח והעומד בראשו שרון שדה, שולבו כעשרה מתלמידי התיכון בעבודות עצמן. התלמידים זכו לביקור מקדים באתר וללימוד נושא העתיקות בכיתה טרם יציאתם לחופשת הקיץ. התלמידים שבחרו בכך הצטרפו לעבודת השימור, שכללה כיחול, סיקול, ניקיון ושיקום קירות המצודה ומגדליה. הנערים עבדו בחום הכבד ששרר בבקעת כנרות בקיץ, אולם הרוויחו חוויה של פעם בחיים: אווירה של יצירה ורוח טובה ומעבר לערכים ולחינוך שבעבודת כפיים עברית השתכרו בני הנוער באופן הוגן בעבודת קיץ. ולא לשכוח את ההנאה בתרומה לקהילה: סוף סוף יונגש האתר למבקרים ויציג את ההיסטוריה הארוכה של ההתיישבות האנושית במקום ואת תרומתו לתרבות האנושית.

עתיד אתר זה תלוי במידה רבה בקהילה הסמוכה שתשכיל לאמצו ולטפחו כחלק אינטגרלי משגרת הפעילות שלה. על הקהילה להבין כי נפלה בידה זכות להתגורר סמוך לאתר חשוב כל כך המאגד בתוכו ערכי היסטוריה, טבע ונוף. כשלב ראשון לחיזוק זיקת הקהילה אל האתר יערכו ימי שיא ביוזמת רשות העתיקות והמועצה בהם יחשף הציבור לאתר ויקח חלק בעבודות השימור והפיתוח המתבצעות בו. בפרויקט מתוכנן שביל ביקור שיחבר את בית הקברות של קבוצת כנרת ו"גל הרצל" עם הכנסייה, הארמון, בית המרחץ ובית המעגלים. לאורך המסלול פינות תצפית וישיבה, שילוט תוכן ואמצעי המחשה שונים ואולי אף מחסה לתצפית על ציפורים הנוחתות בשולי האגם.

מיזם שימור תל בית ירח נמצא בעיצומו, ונראה כי עם השלמת פעולות השימור, פיתוח האתר והנגשתו יחזור תל בית ירח למקום הראוי לו: כפנינה על מסלול התיירות הפתוח לכולם!